ריטב"א על קידושין סז.

והרי ישראל שנשא חללה דיש קדושין ואין עברה והולד הולך אחר הזכר. תמיהא מילתא דכיון דאוקימנא מתניתין אליבא דרבי דוסתאי הרי אין הולד הולך אחר הזכר אלא אחר הכשר דהא מכשיר נמי בחלל שנשא בת ישראל וא"כ מאי קא מקשה ליה ואיכא למימר דלא נקט לישנא דהזכר סתמא אלא משום רבנן והכי מקשי' והרי ישראל שנשא חללה שהולד דינו כזכר שהוא כשר הילכך תקשי לך ממה נפשך דאי הולך אחר הזכר לעולם כרבנן הוה ליה למתניי' ברישא ואי הולך אחר הכשר הוא כרבי דוסתאי הוה ליה למיתני' בבא באנפי נפשיה יש מקום שיש קדושין ואין עברה והולד הולך אחר הכשר כגון ישראל שנשא חללה או חלל שנשא בת ישראל ופריך לעולם רבנן ותנא כל מקום דרישא לאתויי ומקשי ולתניי' בהדיא ולא אקשי הכי לעיל מטעמא דכתיבנא. ויש מפרשים דכי פרקינן תנא כל מקום לאתויי לרבי דוסתאי נמי מוקמינן לה ולהכי פריך ולתנייה בהדי' דהא לדידיה לאו הולך אחר הזכר ממש הוא אלא אחר הכשר ולא הוה ליה למכלליה בכל מקום אלא למתניי' בהדיא ומשום הא לא פרכינן הכי לעיל ונכון הוא: