ריטב"א על כתובות כט.

פרק שלישי אלו נערות א"נ שיש להם קנס הבא על הממזרת ועל הנתינה פי' רש"י ז"ל דנתינה אסורה משום דדוד גזר עליהם והקשו עליו כיון דמדאוריית' שרי ליה פשיטא שיש להם קנס ועוד דבהא כתוב לא תתחתן בם וקי"ל דבגיורותם אית להו חתנות. ועוד הא דתנן אלו הן הלוקין הבא על הממזרת ועל הנתינה וק"ל דמדאוריי' אסורה בלאו וליכא למימר אגב ממזרת תני נתינה דרבנן כדקתני גרושה וחלוצה דבשלמא גרושה דדמי לחלוצה קתני ממזרת אבל נתינה מה שייך בממזרת לכך פירוש תוס' הוא הנכון דנתינה ראשונה אסורה לבא בקהל כדכתיב לא תתחתן בם דכי כתיב קרא בשבעה עממים כתיב ונתינים משבעה עממים הם ומיהו דורותם מותרת דהא לא כתיב בהוא דורות ויהושע גזר עליהם איסור שיעבוד ולדורותם כל זמן שב"ה קיים דכתיב ויתנם יהושע חוטבי עצים ושואבי מים לעדה וכו'. ובא דוד ע"ה וגזר עליהם שיעבוד ואסור עולם: ועל הכותים פי' רש"י ז"ל קסבר כותים גירי אריות הן וכתיב לא תתחתן בם: והקשו עליו בתוספת דכיון דנכרים הוא היכי יהיבנא לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה ועוד דהא אמרינן בתלמודא אוקי להו כר"מ וכו' והכי נמי אוקים בהדי' כר"מ בפרק שור שנגח ואע"ג דקניס ר"מ בממונא הכא כדי שלא יהא חוטא נשכר אית ליה קנס בדין תורה וכן הוא בירושלמי הבא על אחותו וכו' אע"פ שאין בה כרת אין בהם מיתת ב"ד בפרק ארבע מיתות מוקי להו למתני' במפותה דאלו באנוסה הרי ניתן להצילה בנפשה וחיוב מיתה איכא והא דקתני על אשת אחיו ואשת אחי אביו כשנתגרשה או נתארמלה דאי לאו הכי איכא מיתות ב"ד משום א"א דאלו נתגרשה או נתארמלה מן הנשואין אין להם קנס שהרי קנסה לעצמה וכיון דמפותה היא אחלתי': הב"ע כשנתארמלה או נתגרשה מן הארוסין וכמ"ש יתומה בחיי אב כשנתארסה ונתגרשה ונתארמלה יש להם קנס וקנסא לאביה ומשכחת לה לאשת אחיו דאסורה ליה באלמנות כשיש בנים לאחיו דאז לא הוי זקוקה ליה ושריא ליה וכן בירושלמי בפי':

בגמרא הני הוא דאית להו קנס כשרות לא. פירוש לכל היכא דקתני אלו דוקא ה"ק נערות פסולות פי' לא שיהא אלא פסולות דהא גיורת שבוי' פי' פחותה משלש ויום א' כשרות אף לכהונה אלא שיש מהן פסולות ממש ויש מהן פגומות:

נערה אין קטנה לא פי' בתוס' דלא מאלו נערות דייקי לה דדלמא נערה לאפוקי בוגרת אלא אסיפא סמוך דקתני לה בהדיא כל מקום שיש מכר אין קנס דמשמע דלא פליגי סתמא אסתמא: