ריטב"א על חולין עח.

פרק אותו ואת בנו אלמא תניא אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי וכו' פירשו רבותינו הצרפתים ז"ל דמשה דפסח עביד בנין אב תדע מדמסיק במרובה דלפטר חמור איצטריך בנין אב דרבא. ובסוף פ"ג דבכורות יליף לה משה שה של פסח וא"ת דמאי שנא דהכא קרי לי' בנין אב ובבכורות עביד לי' ג"ש ועוד דמאי שנא דנקיט רבא כלאים טפי מעגל וחי טרפה ושחוטה דלכולהו מפיק התם משה כדקאמר התם מה להלן פרט לכל השמות הללו ותירצו דטריפה ושחוטה נפקא מג"ש דשה שה מפסח ועגל וחי' ממשמעות דשה וכלאים מבנין אב דרבא דמג"ש לא מסתבר למעוטי כלאים כמו טריפה ושחוטה דאית לן למימר תפדה תפדה ריבה כיון דשה גמור הוא בין דאזלת בתר אב ובין דאזלת בתר אם אבל מבנין אב ממעט שפיר דהכא כתיב שה תמים וגו' ומן העזים חקחו דמשמע עד שיהי' אביו כבש ואמו כבשה ומיותר הוא דלגופי' לא אצטריך דמשאר קדשים נפקא דממעטינן כלאים מאי כבש אלא ללימוד בעלמא אתי דכ"מ שנאמר שה אינו אלא להוציא כלאים: