ראשון לציון על ביצה קצה

הראב"ד בפי' הסוגיא ודעת הרמב"ם כפשטה דסוגיא וא"נ סבר כפי' הראב"ד עכ"ז כיון דסתם משנה דהכא דתנן בור של עולי בבל דקיימא כרבנן וגם מדאמוראי ר"נ ורב ששת שקלי וטרי אליביה וגם רבא ש"מ דהכי הלכתא ודלא כרבי זירא בכולה מלתא שאמר

שם גמרא רמי ליה כו' בור של יחיד, כו' פי' והגם דבור אינו מעין עכ"ז הוה ס"ד דאפי' מושך דגם בריכות מים של גשמים לפעמים הם נמשכין וחידש לו דדוקא במכונסים אבל בנמשכים הגם דהוו מי גשמים שאינם נובעין הרי הם כנהרות דקתני בברייתא כרגלי בני אדם

ע"ב גמ' אלא הכא במגביה כו'. קשה דהא מדקא מותיב ליה רבא לרב נחמן ואי אמרת בירא דשותפין והוצרך רב נחמן לשנויי ליה מוכח דסבר רב נחמן בירא דשותפי ולפום מאי דמסיק הש"ס דלכ"ע בירא דהפקירא קשיא והרשב"א ז"ל תירץ דרב נחמן לדידיה דרבא הוא דמשני ליה למאי דהבין כו' יעויין בדבריו ובמחילה מכבודו היכי מנח ליה ר"נ לרבא טועה בסברתו דסובר בירא דשותפי והוא לא כן יחשוב ושאני במקומות שאנו אומרים לפי דעתו קא' ליה היינו אם הוא סובר סברא אחת כנגדו אנו אומרים דמשני ליה לפי סברתו משא"כ אם יטעה בפי' דברי מי שכנגדו בזה לית לן למימר דמשני ליה לפי סברתו והתורה אמרה הרימו מכשול. והנכון דסתמא דתלמודא חולק ואומר דלא היו דברים מעולם ולא אותביה רבא לר"נ כל עיקר מהך מתני' אלא אמוראי אינהו דסברי הכי בדברי ר"נ ואותיבו לדבריו ומשנו עלה ולעולם ר"נ טעמו הוא משום דקא סבר קנה חבירו

דף מ' גמ' שאני עיבורא דדשא דדמי כו' מדאיצטריך לפרושי ש"מ דלאו מלתא דפשיטא היא וקש' אמאי השמיט הרמב"ם האי דינא מהלכותיו ולא כתב אלא דין יחד להם קרן זוית ונראה דלפום מאי דמסיק הש"ס דמשום בשר שנתעלם מן העין הוא דקאמר ליה אי אית דלית א"כ לא מיירי הכא במיחוש ברשות מי קאי א"כ תו לא איצטריך למימר דעיבורא דדשא כקרן זוית ובעי' דוקא דיחד לו קרן זוית והרי"ף ז"ל השמיט כל הסוגיא דאתמרא אמתני' דמי שהיו פירותיו ובספר ים של שלמה כתב דהרי"ף פסק כשמואל ולהכי כשהביא המשנה פשטה דמתני' כשמואל ע"כ והאי מלתא אזדא כפום מאי דכתיבנא לעיל דהגם דקי"ל כללי דהלכתא בההיא דר"ש ואביי הלכה כאביי עם כל זה בהיכא דפלוגתייהו תלייא במשמעותא דמתני' פסקי' כמאן דמשתמעא שפיר כוותיה ה"נ כיון דפלוגתייהו דרב ושמואל תליא במשמעותא דמתני' דהגם דקי"ל כרב באיסורי כיון דפשטא דמתני' משתמע' שפיר כשמואל פסקי' כוותיה זו היא דעת הרי"ף ז"ל הכא אבל הרמב"ם. סובר כיון דאמוראי בתראי נמי שקלו וטרו אליבא דרב בכולה שמעתתא הכי נקטינן: ת ו ש ל ב " ע