רי"ף יבמות לב.

מאי טעמא גר שנתגייר כקטן שנולד דאמי ואקשינן ליה לרב אחא בר יעקב ופריק ואף על פי כן כיון דלא אפסיקא הלכתא כוותיה בהדיא עבדינן לחומרא כרב ששת תניא שני אחין תאומין גרים וכן משוחררין לא חולצין ולא מיבמין ואין חייבין משום אשת אח היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מיבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתן בקדושה ולידתן בקדושה הרי הן כישראל לכל דבריהן:

סליק פירקא

(דף קא:) מצות חליצה בשלשה דיינין ואפילו ג' הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה באנפליא חליצתה פסולה סנדל שיש לו עקב כשר שאין לו עקב פסול מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה:

גמ' ומאחר דאפילו הדיוטות דיינין למה לי הא קמ"ל דבעי' שיודעין להקרות כעין דיינין תנינא להא דתנו רבנן מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות ר' יהודה אומר בחמשה (דף קא:) אמר רבא אמר ר"נ הלכה מצות חליצה בשלשה הואיל וסתם לן תנא כוותיה במקום מחלוקת דתנן סמיכת זקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר בחמשה החליצה והמיאונין בשלשה ולא קא מפליג רבי יהודה ש"מ הדר ביה אמר רבא