רי"ף יבמות כב:

אמר רבא קנייה מיתנא אמר ליה נאני בריה דרב יוסף בריה דרבא לרב כהנא והאמר רבא אמר רב נחמן הלכה כרב יהודה אמר ליה מי לא מודה רב יהודה דמחוסר גוביינא אילו מיגניב לאו יורשים חייבין לשלומי כיון דאילו מיגניב יורשים חייבין לשלומי ברשותייהו קיימי רבא לטעמיה דאמר הקדש חמץ (דף סז.) ושחרור מפקיעין מידי שעבוד גרסינן בסנהדרין בפרק נגמר הדין (דף מח.) היו אביו ואמו מזרקין לו כלים מצוה על אחרים להצילן אמר רשב"ג בד"א שלא נגעו במטה אבל נגעו במטה אסורין ודוקא דנגעו במטה הנקברת עמו משום דמיחלפא בתכריכי המת:

אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על שני אלפים זוז אחד נוטלתו בכתובתה ואחד נותנת דמים ונוטלתו משום שבח בית אביה וכן הלכתא:

מתני' (דף סו.) בת ישראל שנשאת לכהן והכניסה לו בין עבדי מלוג ובין עבדי צ"ב הרי אלו יאכלו בתרומה (ב"ת ישרא"ל שנשא"ת לכה"ן ומ"ת והניח"ה מעובר"ת וכ"ן) בת כהן שנשאת לישראל והכניסה בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אלו לא יאכלו בתרומה:

(דף סז.) בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי אמרו לו מאחר שהעדת בנו על בת ישראל לכהן אף בת כהן לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר:

גמ' העובר פוסל ואינו מאכיל דברי ר' יוסי דקסבר דעובר במעי זרה זר הוא ואית ליה קנייה ולפיכך פוסל בעבדים מלאכול בתרומה בשביל היורשים מפני חלקו שהוא זר ולית הלכתא כוותיה אלא כרבנן דאמרי אין לעובר קנייה ואין לו חלק עד שיולד הילכך אפי' במעי גרושה לא פסיל להו לעבדים עד שיולד ותנן נמי בפרק יוצא דופן (דף מג:) תינוק בן יום אחד פוסל בתרומה.

פירוש בן גרושה שהוא חלל אינו פוסל את העבדים מלאכול בתרומה בשביל הבנים הכשרים עד שיהא בן יום א' אבל עובר במעי גרושה לא פסיל דלית ליה קנייה בגוייהו וכן הלכתא: