רי"ף יבמות י:

גרושות ואחד נשואות ואחד ארוסות ותניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס עם בעלה או שהיתה חולה או שהיה בעלה חולה או זקן או עקרה או אילונית או קטנה או זקנה או שאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין שלשה חדשים הני כולהו לא שייכא בהו לא אנוסה ולא מפותה הלכך קשיא לן האי פסקא ולא קמנו על עיקרא דמילתא מהיכן גמרינן לה:

סליק פירקא

(דף לה:) החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא יוציא והולד כשר וחייבין בקרבן אין הולד של קיימא יקיים ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון יוציא והולד כשר וחייבין באשם תלוי:

גמ' איתמר החולץ למעוברת והפילה ר' יוחנן אמר אינה צריכה חליצה מן האחין חליצת מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה ביאה רשב"ל אומר צריכה חליצה מן האחין חליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה תניא כותיה דרשב"ל החולץ למעוברת והפילה צריכה חליצה מן האחין

(דף לו.) אמר רבא הלכתא כרשב"ל בהני תלת חדא הא ואידך המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להן את הבכור דבריו קיימין ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום כתב בין בתחלה בין בסוף ובין באמצע משום מתנה דבריו קיימין ואמר (דף לו:) רבי שמעון בן לקיש לעולם לא קנה עד שיאמר פלוני ופלוני (ופלוני) ירשו שדה פלוני ופלוני (ופלוני) שנתתיה להם במתנה ויירשוה ואידך דתנן הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו האב אינו יכול למכור מפני שכתובין לבן והבן אינו יכול למכור מפני שהן ברשות האב מכר האב מכורין עד שימות מכר הבן אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב ואיתמר מכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב ר' יוחנן אמר לא קנה לוקח דקנין פירות כקנין הגוף דמי וריש לקיש אמר קנה לוקח דקנין פירות לאו כקנין גוף דמי:

אין הולד של קיימא יקיים . תניא לא ישא אדם מעוברת חבירו ומינקת חבירו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית דברי ר"מ וחכמים אומרים יוציא ולכשיגיע זמנו לכנוס יכנוס וגרסינן לקמן טעמא דהא מילתא (דף מב:) דסתם מעוברת למינק קיימא וחיישינן דלמא מיעברא ומיעכר חלבא וקטלה ליה ואקשינן א"ה דידיה נמי ופרקינן דידיה ממסמסא ליה בביצים ובחלב דיהיב לה בעל אבל לדידה לא יהיב לה בעל ומתביישא למתבעינהו ליורשים בבית דין וקטלא לברה:

אמר רבא ולדברי חכמים יוציא בגט אמר מר זוטרא דיקא נמי דקתני יוציא ולא קתני יפריש וכן הלכתא ואפילו הוא כהן תניא רבן שמעון בן