רי"ף תענית ה:

מתני' (דף יב:) עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ובמתן בבנין ובנטיעה ובאירוסין ובנשואין ובשאלת שלום בין אדם לחבירו כבני אדם הנזופין לפני המקום והיחידים חוזרים ומתענין עד שיצא ניסן יצא ניסן וירדו הגשמים סימן קללה שנאמר (שמואל א י״ב:י״ז) הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ויתן קולות ומטר וגו':

גמ' (דף יד:) תנא בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו אי זהו נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים:

ירושלמי הדא דתימא בבנין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ובונהו:

ובשאלת שלום: ת"ר חבירים אין ביניהם שאלת שלום ועם הארץ ששאל מחזירין לו בשפה רפה וכובד ראש והן מתעטפין ויושבים כאבלים וכמנודין עד שירחמו עליהם מן השמים:

אמר ר' אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע שנא' (יהושע ז׳:י׳) קום לך למה זה אתה נופל על פניך א"ר חייא בריה דרב הונא חזינן להו לאביי ורבא דכי נפלי אאפייהן דמצלו אצלויי:

יצא ניסן הגשמים סימן קללה: אמר ר' אסי בר אבין הדא דתימא בשלא ירדו להם גשמים מכבר אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הם:

סליקו להו מאימתי מזכירין

(דף טו.) U סדר תעניות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה ע"ג התיבה ובראש הנשיא ובראש אב ב"ד וכל א' וא' נוטל ונותן בראשו והזקן שבהן אומר לפניהם דברי כיבושין אחינו לא נאמר באנשי נינוה וירא האלהים את שקם ואת תעניתם אלא (יונה ג׳:י׳) וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובקבלה הוא אומר (יואל ב׳:י״ג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה':

גמ' (דף טו:) תניא שלש ראשונות ושניות נכנסין לבית הכנסת ומתפללין כדרך שמתפללין כל השנה כולה בשבע אחרונות מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב ב"ד וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו ר' נתן אומר אפר מקלה היו מביאין:

ובראש הנשיא ובראש אב בית דין והדר כל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו והתניא רבי אומר בגדולה מתחילין מן הגדול ובקלקלה מתחילין מן הקטן הא נמי חשיבותא היא לדידיה דאמרי' ליה את חשיבת למיבעי עלן רחמי:

וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו: נשיא ואב ב"ד נמי לישקלו אינהו וניתבו ברישייהו מ"ש דשקיל איניש אחרינא ומנח להו אמר ר' אדא דמן קסרי לפי שאינו דומה המתבייש מעצמו (דף טז.) למתבייש מאחרים היכא מנח להו א"ר יצחק במקום תפילין שנא' (ישעיהו ס״א:ג׳) לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר:

למה יוצאים לרחוב א"ר חייא בר אבא לומר צעקנו בצנעא ולא נענינו נבזה עצמנו בפרהסיא ר"ל אמר גלינו וגלותנו מכפרת עלינו מאי בינייהו דגלו מבי כנישתא לבי כנישתא:

למה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר א"ר יהושע בן לוי כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעונינו:

למה מתכסין בשקין א"ר חייא בר אבא לומר הרי אנו חשובין לפניך כבהמה:

למה נותנין אפר מקלה על גבי ס"ת א"ר יהודה בן פזי כלומר (תהילים צ״א:ט״ו) עמו אנכי בצרה:

למה נותנין אפר בראש כל אחד ואחד פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חמא בר חנינא חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כעפר וחד אמר כדי שיזכור אפרו של יצחק וירחם עלינו מאי בינייהו איכא בינייהו עפר סתם ולמה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר' לוי בר * בס"י אי' חמא וכ"ה בגמ' לחמא ור' חמא בר חנינא חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו מתים רחמים עלינו מאי בינייהו איכא בינייהו קברי עכו"ם:

והזקן שבהן אומר לפניהם דברי כיבושין: תנו רבנן אם יש שם זקן חכם אומר זקן חכם אין שם זקן חכם אומר חכם אין שם לא זקן ולא חכם אומר אדם של צורה אחינו לא שק ולא תענית גורמין אלא תשובה ומעשים טובים גורמין שכן מצינו באנשי נינוה שלא נאמר בהם וירא האלהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלהי' את מעשיהם וגו' ומן החמס אשר בכפיהם