רי"ף שבת ג.

חייב פי' כל מקום שגבוה י' ורחב ארבע על ארבע חולק רשות לעצמו ורה"י הוא:

ולפיכך הזורק כוורת לרה"ר פטור שכיון שגבוהה י' טפחים ורחבה ארבע על ארבע חולקת רשות לעצמה והוה ליה כזורק מרשות היחיד לרשות היחיד שהוא פטור ולא אמרו שהיא צריכה רוחב ששה אלא מפני שהיא עגולה שאי אפשר שיהא חללה ארבע על ארבע אלא בשיש בה ברוחב ששה על ששה כדאמרי' כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא והדבר ידוע שרוחב העיגול הוא אלכסונו של מרובע החקוק בתוכו וזהו צורתו * גי' מהר"ם כדי שיתברר במראית העין ולפיכך הוצרכנו להוסיף ברוחב העיגול שהוא אלכסונו של מרובע ב' חומשין של ד' טפחים שהן ח' חומשין לכל טפח וטפח ב' חומשין כדי שיהא אורך הצלע של מרובע החקוק בתוכו ארבעה טפחים ועוד הוספנו שני חומשין לעובי ב' המחיצות של כוורת חומש מכאן וחומש מכאן הרי עשרה חומשין שהן שני טפחים נמצא (חללה) ששה טפחים לא פחות ולא יותר

רבא אמר אפילו אינה רחבה ששה על ששה פטור מ"ט אי אפשר לקרומיות של קנה שלא יעלו למעלה מעשרה שהוא מקום פטור.

כפאה על פיה גבוהה שבעה ומשהו חייב שבעה ומחצה פטור רב אשי אמר אפילו גבוהה שבעה ומחצה נמי חייב מ"ט מחיצות לתוכן עשויות ואין ממנה למעלה מעשרה כלום ולפיכך חייב.

אמר עולא עמוד גבוה תשעה ברה"ר ורבים מכתפים עליו וזרק ונח על גביו חייב מ"ט כל פחות משלשה מדרס דרסי ליה רבים משלשה ועד תשעה לא מדרס דרסי ליה רבים ולא כתופי קא מכתפי עילויה תשעה ודאי קא מכתפי עילויה א"ל אביי לרב יוסף גומא מאי אמר ליה וכן בגומא רבא אמר גומא לא מ"ט קסבר הילוך ע"י הדחק שמיה הילוך תשמיש על ידי הדחק לא שמיה תשמיש

(דף ח:) אמר רב יהודה האי זירזא דקני רמא וזקפה רמא וזקפה לא מחייב עד דעקר להו פי' זירזא דקני חבילה של קנים (כגון) שהיתה מוטלת על הארץ והגביה הקצה האחד והקצה האחר מונח על הארץ והעמידה והשליכה לפניו וחזר והגביה הקצה האחר שהיה מונח על הארץ והעמידה והשליכה לפניו וחזר והגביה אפי' כל היום כולו לא מיחייב שהרי לא עקר אותה מעל הארץ:

אדם עומד על האסקופה נוטל מבעל הבית ונותן לו מן העני ונותן לו:

האי אסקופה מאי היא ואסיקנא אסקופה מקום פטור כגון דלית ביה ארבעה על ארבעה וכי הא דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו (דף ט.) אחרים אומרים אסקופה משמשת לשתי רשויות בזמן שהפתח פתוח כלפנים