רי"ף שבת לח:

בר אבא א"ר יוחנן נכנסה לו צפור תחת כנפיו יושב ומשמרה עד שתחשך:

אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור לבר מהני תלת דפטור ומותר חדא הא וממאי דפטור ומותר דתני סיפא הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשמרו ונמצא צבי שמור בתוכו ואידך המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב ואם להוציא ממנה ליחה פטור וממאי דפטור ומותר דתנן מחט של יד (מותר) ליטול בה את הקוץ ואידך הצד נחש בשבת אם מתעסק בו שלא ישכנו פטור ואם לרפואה חייב וממאי דפטור ומותר דתנן כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה ועל צואה של קטן ועל עקרב שלא תשוך :

סליקו להו האורג

שמונה שרצים האמורין בתורה הצדן והחובל בהן חייב ושאר שקצים ורמשים החובל בהן פטור הצדן לצורך חייב שלא לצורך פטור חיה ועוף שברשותו הצדן פטור והחובל בהן חייב:

גמ' (דף קז:) הצד פרעוש בשבת פטור וההורגו חייב לדברי הכל:

אמר אביי האי מאן דתליש פיטורי מאודנא דחצבא מיחייב משום עוקר דבר מגידולו:

מתני' אין עושין הילמי בשבת (דף קח:) אבל עושין מי מלח וטובל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל א"ר יוסי והלא הוא הילמי בין מרובה בין מועט אלא אלו הן מי מלח המותרין נותן שמן בתחלה לתוך המים או לתוך המלח:

גמ' מאי קאמר אמר רב יהודה אמר שמואל הכי קאמר אין עושין מי מלח מרובין אבל עושין מי מלח מועטין אמר ר' יוסי והלא הוא הילמי בין מרובין בין מועטין:

איבעיא להו רבי יוסי לאיסור או להיתר וסליקא לאיסור:

תניא נמי הכי אין עושין מי מלח מרובין לתת לתוך הכבשין שבתוך הגסטרא אבל עושין מי מלח מועטין ואוכל בהן פתו ונותן לתוך התבשיל אמר רבי יוסי וכי מפני שהללו מרובין והללו מועטין הללו אסורין והללו מותרין יאמרו מלאכה מרובה אסורה מלאכה מועטת מותרת אלא אלו ואלו אסורין ואלו הן מי