רי"ף שבת לב.

משום בורר מגבן חייב משום בונה ומפרק תולדה דדש הוא:

והמעמר (דף עג:) אמר רבא האי מאן דכניף מילחא ממלחתא מיחייב משום מעמר אמר אביי אין דרך עימור בכך אלא בגידולי קרקע:

והדש תאנא הדש והמנפץ והמנפט כולן מלאכה אחת הן:

והזורה והבורר והטוחן: (דף עד.) תנו רבנן היו לפניו (שני) מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת מאי קאמר אמר אביי הכי קאמר בורר ואוכל לאלתר בורר ומניח לאלתר ולבו ביום לא יברור ואם בירר נעשה כבורר לאוצר וחייב חטאת אמרוה קמיה דרבא ואמר להו שפיר קאמר נחמני היו לפניו שני מיני אוכלין ובירר ואכל ובירר והניח רב אשי מתני פטור ור' ירמיה מדפתי מתני חייב רב אשי מתני פטור והא תניא חייב לא קשיא הא בקנון ותמחוי הא בנפה וכברה:

אמר חזקיה הבורר תורמוסין מתוך פסולת שלהן חייב חטאת לימא קסבר חזקיה אוכל מתוך פסולת אסור לא שאני תורמוסין (דף עד:) דשלקי ליה שבע זמנין בקדירה בקליפתא ואי לא שקלי ליה מן הפסולת מסרח הילכך אי לא שקלי ליה מן הפסולת כפסולת מתוך אוכל דמי וחייב:

והטוחן אמר רב פפא האי מאן דפרים סילקא בשבת חייב משום טוחן ואמר רב מנשיא האי מאן דסלית סילתי חייב משום טוחן אמר רב אשי ואי קפיד אמשחתא חייב משום מחתך.

פי' דסלית סילתי אלו עצי דקלים שעומדין שיבי שיבי פירוש נימין נימין וכשמפרק אותן הנימין יוצא מביניהן כמין קמח דק ומתוך כך נחשב כטוחן:

והלש והאופה אמר * בס"י רב אשי בר רב עוירא רב אחא בר אשי בר עוירא האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל פשיטא מהו דתימא לשרורי מנא קא מכוין קא משמע לן דמירפא רפי והדר קמיט פירוש סיכתא גללי בהמה רקיקין אמר רבא האי מאן דארתח כופרא חייב משום מבשל:

הגוזז את הצמר המנפצו והמלבנו והצובע והטווה: תנו רבנן התולש את הכנף והקוטמו והמורטו חייב שלש חטאות:

הקושר והמתיר