רי"ף שבת יט:

גמ' היכי דמי מולייר הגרוף תאנא מים מבפנים וגחלים מבחוץ:

מאי אנטיכי אמר רב נחמן בי דודי: תניא כותיה דרב נחמן אנטיכי אע"פ שהיא גרופה וקטומה אין שותין הימנה בשבת מפני שנחושתה מחממתה:

מתני' המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן:

גמ' מאי קאמר (דף מא:) אמר אביי הכי קאמר המיחם שפינה ממנו ויש בו מים חמין לא יתן לתוכו מים מועטין כדי שיחמו אבל נותן הוא לתוכו מים רבים כדי שיפשירו ומיחם שפינה מים ממנו לא יתן לתוכו מים כל עיקר מפני שהוא מצרף ור' יהודה היא דאמר דבר שאין מתכוין אסור.

אמר רב לא שנו אלא שיעור לצרף אבל שיעור להפשיר מותר ושמואל אמר אפילו שיעור לצרף נמי מותר (דף מב.) כר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר ואי קשיא לך הא דאמר שמואל מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים בשביל שלא יזוקו בה רבים אבל גחלת של עץ לא דאי כר' שמעון סבירא ליה אפילו של עץ נמי מותר בדבר שאין מתכוין סבר לה כר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כרבי יהודה דאמר חייבין עליה.

אמר רבינא הלכך קוץ ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מארבע אמות ובכרמלית אפילו טובא וכן הלכתא:

אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן:

ת"ר נותן אדם חמין לתוך צונן אבל לא צונן לתוך חמין דברי בית שמאי