רי"ף פסחים ט.

דמדייתי ומדמדייתי ודאי בלעי והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופיו לעולם ומאי שנא הכא מגבי יין נסך דדרש מרימר קוניא בין ירוקי בין אוכמי בין חיורי שרו אמר להו זה תשמישו על ידי חמין וזה תשמישו ע"י צונן האי דדרש מרימר לענין יין נסך דקוניא ירוקי שרי לית הלכתא כותיה דקיי"ל כרב זביד דאמר ירוקי אסירי משום דמיצריף וכבר ברירנא לה במס' ע"ז ודקא מקשינן הכא מדאמימר לאו מירוקי קא מקשינן אלא מחיורי ואוכמי קא מקשינן:

אמר רב חנן בר רב יצחק אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל כל כלי חרס שנשתמש בהן חמץ בצונן מותר להשתמש בהן מצה בצונן חוץ מבית שאור הואיל וחימוצו קשה:

אמר אביי ובית חרוסת כבית שאור שחימוצו קשה דמי:

אמר רבא הני אגני דמחוזא הואיל ותדירי למילש בהו חמירא ומשהי בהו חמירא כבית שאור שחימוצו קשה דמי ואע"ג דרויחן ושליט בהו אוירא אסירי והאידנא נהוג עלמא דלא לאישתמושי בפיסחא במאני דפחרא עתיקי אבל בחדתי שפיר דמי:

מתני' (דף ל:) נכרי שהלוה