רי"ף פסחים א:

בלשון נקיה שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב ואומר (איוב ט״ו:ה׳) ותבחר לשון ערומים ואומר (איוב ל״ג:ג׳) ודעת שפתי ברור מללו:

(דף ג:) הנהו תרי תלמידי דהוו יתבי קמיה דרבי חד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ומוסקין בטומאה וחד אמר מפני מה בוצרין בטהרה ואין מוסקין בטהרה אמר רבי מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל ומנו רבי יוחנן:

(דף ד.) והשתא דקיימא לן אור אורתא הוא ודכולי עלמא מיהא חמץ לא איתסר אלא משש שעות ולמעלה כדבעינן למימר לקמן אמאי מקדמינן ובדקי' מאורתא נשתהי עד למחר ונבדוק בשית וכי תימא זריזין מקדימין למצות כדכתיב (ויקרא יג) וביום השמיני ימול בשר ערלתו מלמדי שכל היום כשר למילה אלא שהזריזין מקדימין למצות שנאמר (בראשית כ״ב:ג׳) וישכם אברהם בבקר נבדוק מצפרא אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם מצויין בבתיהן ואור הנר יפה לבדיקה אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן לא ליפתח בעידניה באורתא דתליסר נגהי ארביסר דילמא ממשכא ליה שמעתא אתי לאמנועי ממצוה:

המשכיר בית לחבירו בארבעה עשר אם עד שלא מסר לו המפתח חל ארבעה עשר על המשכיר לבדוק ואם משמסר לו המפתח חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק (דף ד:) איבעיא להו המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק ומצאו שאינו בדוק מהו מי הוי כמקח טעות או לא ופשטה אביי דלא הוי כמקח טעות בין באתרא דיהבי אגרא ובדקי ובין באתרא דבדקי אינהו גופייהו מ"ט ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה