רי"ף פסחים טו:

שעסוקות בבצק אינו בא לידי חימוץ:

אמר רב קבא מלוגנאה לפיסחא וכן לחלה והא אנן תנן חמש רבעים קמח ועוד חייבין בחלה הכי קאמר קבא מלוגנאה קאי כי האי שיעורא אמר רב יוסף והני נשי דידן נהוג למיפא קפיזא קפיזא בפסחא א"ל אביי מאי דעתיך לחומרא חומרא דאתי לידי קולא הוא דקא מפקען ליה מחלה דעבדן כרבי אליעזר דתניא ר"א אומר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה דכתיב (במדבר ט״ו:י״ט) והיה באכלכם מלחם הארץ חלה תרימו ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' אליעזר א"ל והא איתמר עלה א"ר יהושע בן לוי לא שנו אלא ככרות של בבל שנושכות זו את זו אבל כעבין לא הא איתמר עלה אמר ר' חנינא אפי' כעבין:

מתני' שיאור ישרף והאוכלו פטור סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת איזהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקיו זה בזה דברי ר' יהודה וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת ואיזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו:

גמ' הא דתנן וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת תאני לה בתוספתא בשם ר' מאיר ואע"פ כן הילכתא כוותיה משום דתנינן לה במתניתין בלשון חכמים אמר רבא מאי טעמא דר"מ אין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין בו כמה סדקים מלמטה:

מתני' (דף מט.) ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת דברי ר' מאיר וחכ"א בזמנו ר' אלעזר בר צדוק אומר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן:

גמ' תניא א"ר אלעזר בר צדוק פעם אחת שבת אבא ביבנה וחל ארבעה