רי"ף נדרים יג.

תוספתא המודר הנאה מחבירו מביא לו ארון ותכריכין חלילים ומקוננות שאין הנאה למתים מעידו עדות ממון ועדות נפשות חלה נכנס לבקרו חלה בנו אינו נכנס לבקרו ושואל בשלומו:

(ת"ר) (דף לט ע"ב)) ר' אחא ב"ר חנינא אומר כל המבקר את החולה נוטל אחד מששים מצערו א"ל אביי (א) א"כ לעיילו שתין ולוקמוהו א"ל כעישורייתא דבי רבי ובבן גילו ר' חלבו חלש נפק רב כהנא ואכריז ((דף מ ע"א) ר' חלבו באיש ליכא דקא אתי א"ל לא כן היה מעשה בתלמיד אחד של ר"ע שחלה ולא נכנסו חכמים לבקרו ונכנס ר"ע לבקרו ובשביל שכבדו ורבצו לפניו (ב) א"ל רבי החייתני יצא ר"ע ודרש כל שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים כי אתא רב דימי אמר כל המבקר את החולה גורם לו שיחיה שמבקש עליו רחמים שיחיה וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות שאינו מבקש עליו רחמים שיחיה

רבא יומא קמא דחליש אמר לא תגלו לאיניש דלא לתרע מזליה מכאן ואילך אמר פוקו ואמרו בשוקא מאן דסני לי לחדי וכתיב בנפול אויבך אל תשמח פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו ומאן דרחים לי ליבעי רחמים עלי

א"ר שישא בריה דרב אידי לא לסעוד אינש קצירא לא בתלת שעי קמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא כי היכי דלא ליסח דעתיה מרחמי תלת שעי קמייתא רויחא דעתיה בתרייתא תקיף חולשיה (ג) א"ר אשי מנין שהקב"ה זן את החולה שנאמר ה' יסעדנו על ערש דוי (ג) ואמר רב אשי מנין שהשכינה למעלה ממטתו של חולה שנאמר ה' יסעדנו וגו' (ד) תנו רבנן הנכנס לבקר את החולה לא ישב לא על גבי מטה ולא על גבי ספסל ולא על גבי כסא אלא מתעטף ויושב על גבי קרקע מפני שהשכינה שרויה למעלה ממטתו שנא' ה' יסעדנו על ערש וגו':