רי"ף מועד קטן ז.

מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להם מפנן לחצר אחרת וה"מ כלים שאינן לצורך המועד אבל כלים שהן לצורך המועד מביאין דתניא (דף יג:) מביאין כלים שהן לצורך המועד מבית האומן כגון * בס"י הגי' כרים מבית הכרר כדים מבית הכדר וכוסות מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו ואם אינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת:

מתני' מחפין את הקציעות בקש ר' יהודה אומר אף מעבין:

מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצינעא לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצינעא לצורך המועד ר' יוסי אומר הן החמירו על עצמן:

גמ' ת"ר חנות הפתוחה לסטיו פותח ונועל כדרכו הפתוחה לרה"ר פותח אחד ונועל אחד וערב יו"ט האחרון של חג מוציא ומעטר את השוק בפירות בשביל כבוד יו"ט האחרון של חג וכי אמרינן פותח אחד ונועל אחד בפירי אבל בתבלין מזבני כאורחייהו דהא רב יהודה שרא להו להנהו קרופיאיתא דפומבדיתא למיזל ולזבוני בשוקא כי אורחייהו :

סליקו להו מי שהפך

ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע והעולה מטומאתו לטהרתו:

גמ' (דף יד.) ושאר כל אדם אסורין מ"ט כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין:

הבא ממדינת הים: תניא ר' יהודה אומר הבא ממדינת הים לא יגלח מפני שיצא שלא ברשו' אמר רבא לשוט דברי הכל אסור לגלח למזונות דברי הכל מותר כי פליגי להרוחא ר' יהודה מדמי ליה לשוט ורבנן מדמו להו למזונות וקי"ל כרבנן:

אמר שמואל קטן הנולד במועד מותר לגלחו במועד שאין לך בית האסורים גדול מזה במועד אין מעיקרא לא (דף יד:) אמימר ואיתימא רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר שמואל קטן מותר לגלחו במועד ל"ש נולד במועד ול"ש נולד מעיקרא אבל אינו נוהג אבילותו ברגל