רי"ף קידושין יד.

אביי לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק מלא עיניו:

אביי מכי חזי ליה לאוני דחמריה דרב יוסף הוה קאים דקיימא לן דרכוב במהלך דמי ומחייב למיקם מקמיה:

גרסי' בפרק הוציאו לו את הכף (דף נג.) תלמיד הנפטר מרבו אל יחזיר פניו וילך אלא לצדדין כי הא דרבי אלעזר כי הוה מיפטר מיניה דרבי יוחנן הוה מסגי ואזיל לאחוריה כי הוה בעי ר' יוחנן לסגויי הוה גחין וקאים רבי אלעזר אדוכתיה עד דהוה מיכסי רבי יוחנן מיניה:

ר"ש בן אלעזר אומד מנין לזקן שלא יטריח תלמוד לומר (ויקרא יט) זקן ויראת אמר אביי נקיטינן דאי מקיף חיי אביי מקיף רבי זירא מקיף:

איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום אפילו כל שיבה במשמע:

אמר אביי הלכה כאיסי בן יהודה רבי יוחנן הוה קאים מקמי סבי דארמאי אמר כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני רבא מיקם לא קאים הידור עביד להו אביי יהיב להו ידא לסבי:

גרסינן ביש נוחלין (ב"ב דף קכ.) אמר רבי אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה אמר רב אשי והוא דמופלג בחכמה והוא דמופלג בזקנה:

וגרסינן נמי התם והלכתא חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב והלכתא אין חולקין קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דפליג ליה רביה יקרא הא דלא פליג ליה רביה יקרא (דף לג:) אמר ר' אלעזר כל ת"ר שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע ואינו מאריך ימים ותלמודו משתכח שנאמר (קהלת ח׳:י״ג) וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים מורא זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר תקום ויראת הוי אומר מורא זו קימה:

גרסינן בפרק אלמנה ניזונית (כתובות דף צו:) אמר רבי יהושע בן לוי כל מלאכה שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו חוץ מהתרת מנעל והנעלת מנעל.

אמר רבא לא אמרן אלא במקום שאין מכירין אותו אבל במקום שמכירין אותו לית לן בה אמר רב אשי ובמקום שאין מכירין אותו נמי לא אמרן אלא דלא מנח תפילין אבל מנח תפלין לית לן בה אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנאמר (איוב ו׳:י״ד) למס מרעהו חסד רב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר (איוב ו׳:י״ד) ויראת שדי יעזוב:

(לקמן דף נז.) תניא שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתין שדרשת מה תהא עליהן אמר להן כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה עד שבא ר' עקיבא ולמד את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים:

גרסינן במסכת הוריות (דף יג:) תנו רבנן כשהנשיא נכנס כל העם עומדים ואין יושבין עד שיאמר להם שבו כשאב ב"ד נכנס עושין לו שתי שורות מכאן ומכאן עד שיושב במקומו חכם שנכנס אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו בני חכמים ותלמידי חכמים בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם אע"פ שאמרו אין שבח לתלמיד חכם שיכנס באחרונה יצא לצורך נכנס ויושב במקומו בני חכמים שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור בזמן שיש בהן דעת לשמוע נכנסין ויושבין אחר אביהן והופכין פניהם כלפי אכיהן אין בהם דעת לשמוע הופכין פניהן כלפי העם יצא לצורך נכנס ויושב במקומו אמר רב פפא לא אמרן אלא לקטנים אכל לגדולים לא דהוה ליה למבדק נפשיה מעיקרא דאמר רב יהודה לעולם * גי' ד"ת יבדוק ילמד אדם עצמו שחרית וערבית