רי"ף כתובות כא:

הנשואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכנסה:

גמ' רצה לכתוב לא קתני אלא להוסיף מסייע ליה לרבי איבו דאמר רבי איבו אמר רבי ינאי תנאי כתובה ככתובה נפקא מינה למוכרת ולמוחלת ולמורדת ולפוגמת ולתובעת ולעוברת על דת (דף נה.) לשבח ולשבועה ולשביעית ולכותב כל נכסיו לבניו ולגבות מן הקרקע ומן הזיבורית וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם ולכתובת בנין דכרין:

למוכרת כיצד מכרה כתובתה לבעלה או לאחר אינה יכולה לומר עיקר כתובה מכרתי ותוספת לא מכרתי אלא אף התוספת מכרה.

למוחלת שאם מחלה כתובתה מחלה אף התוספת.

מורדת ועוברת על דת אבדו כתובתן והתוספת.

והפוגמת כתובתה נשבעת בין על הכתובה בין על התוספת.

לשבח שאם הוסיף לה קרקע או בהמה או עבדים והשביחו כשם ששבח כתובה לבעל כך * כ"ה בד"י [שבח] תוספת לבעל פירוש אחר אין האשה גובה מן השבח לא כתובה ולא תוספת דגרסינן פ' יש בכור לנחלה (דף נב.) הבכור אינו נוטל פי שנים בשבח ולא בראוי כבמוחזק ולא האשה בכתובתה ואקשינן והא אמר שמואל בעל חוב גובה את השבח ופרקינן מקולי כתובה שאנו כאן.

תובעת לא שנא תובעת כתובתה בב"ד ולא שנא תובעת תוספת אין לה מזונות.

לשבועה כשם שאינה נפרעת כתובתה אלא בשבועה