רי"ף גיטין נ:
Rif Gittin 50b · רי"ף גיטין · free full Hebrew text
Open in the reader →רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה הא דבתר אירוסין חיישינן ליה רב חביבא אמר אפילו לבתר אירוסין נמי לא חיישינן ליה והילכתא לא חיישינן ליה:
א"ר ירמיה בר אבא שלחו מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו * גי' ד"ת יצא עליה קול מראשון ובא אחר יצא קול ובא אחר וקידשה קידושי מעליא מהו שלח להו תצא והעמידו דבר על בוריו והודיעני מאי היא דאי מיגליא מילתא דקידושי קמא קידושי מעליא נינהו לא צריכה גט משני.
לא מצאו דבר על בוריו מהו אמר רב הונא מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא מ"ט אתי למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין רב שישא בריה דרב אידי אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מ"ט אמרי עיינו רבנן בקידושיה וקידושי טעות הוו.
יצא עליה קול מזה ומזה מהו אמר רב פפא אף זו מגרש ראשון ונושא שני אמימר אמר מותרת לשניהן (דף צ.) והלכתא מותרת לשניהן.
* לשון הרי"ף (ג"א) ומדאמר רב פפא אף זו מגרש ראשון ונושא שני שמעינן דהך קמייתא נמי הכין היא ולאו כדקאמר רב שישא בריה דרב אידי:
מתני' בית שמאי אומרים לא יגרש אדם את אשתו אא"כ מצא בה ערות דבר שנאמר (דברים כ״ד:א׳) כי מצא בה ערות דבר ובית הלל אומרים אפי' הקדיחה תבשילו שנאמר כי מצא בה * בד"ס הגי' כי מצא בה דבר ערות דבר ר"ע אומר אפי' מצא אחרת נאה הימנה שנאמר (דברים כ״ד:א׳) והיה אם לא תמצא חן בעיניו:
גמ' א"ל רב פפא לרבא לא מצא בה לא דבר ולא ערוה מהו א"ל מדגלי רחמנא גבי אונס (דברים כ״ב:י״ט) לא יוכל לשלחה כל ימיו [כל ימיו] בעמוד והחזיר קאי מכלל דהכא מאי דעבד עבד.
* [לשון הרי"ף] ש"מ דהיכא דלא מצא בה לא דבר ולא ערוה לכתחלה לא יגרש א"ל רב משרשיא לרבא חישב בלבו לגרשה ויושבת תחתיו ומשמשתו מהו קרי עליה (משלי ג׳:כ״ט) אל תחרוש על רעך רעה וגו'
תניא היה ר"מ אומר כשם שהרעות במאכל כך הרעות בנשים יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה שנועל דלת בפני אשתו ויוצא ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ושותהו זו היא מדת כל אדם שרואה את אשתו מדברת עם כל שכניה ועם קרוביה ומניחה ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך התמחוי מוצצו ואוכלו וזו היא מרת אדם רע שרואה את אשתו יוצאת וראשה פרוע (דף צ:) ופרומה משני צדדיה ורוחצת עם בני אדם עם בני אדם סלקא דעתך אלא במקום שבני אדם רוחצין ואינו חושש זו מצוה מן התורה לגרשה שנאמר (דברים כ״ד:א׳) כי מצא בה ערות דבר וכתיב ויצאה מביתו