רי"ף גיטין יב.

זה הכלל כל שתחלתו וסופו בדעת כשר ולא קתני כל שתחלתו וסופו בכשרות כשר שמע מינה:

(דף כג:) אמר רב אסי אמר ר' יוחנן אין העבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין:

ירושלמי (כאן הלכה ו) עבר וקבל רבי יעקב בשם רבי הושעי' מעשה היה וכהנת הות ולא חשו חכמים משום ריח הגט:

אמר רבי יוחנן נראין דברים שהעבד מקבל גט לחבירו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו שלו ואם לחשך אדם לומר שנינו האומר לשפחתו הרי את שפחה וולדך בן חורין אם היתה עוברה זכתה לו הא מני רבי הוא דאמר המשחרר חצי עבדו קנה וקסבר עובר ירך אמו ונעשה כמי שהקנה לה אחד מאיבריה וליתא להא דרבי כדבעינן למימר לקמן :

מתני' אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח האשה עצמה מביאה גיטה ובלבד שצריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם:

גמ' והתניא כשם שאין נאמנות לומר מת בעלה כך אין נאמנות להביא גיטה ופריק אביי ברייתא דקתני אין נאמנות בארץ ישראל דאי אתי בעל ומערער משגחינן ביה דאיכא למימר דילמא לקלקולה לצרה קא מיכוונא הילכך לא מהימנא ומתני' דקתני נאמנות להביא גיטה בחוצה לארץ דאי אתי בעל ומערער לא משגחינן ביה ותניא כוותיה דאביי וכן הילכתא:

(דף כד.) האשה עצמה מביאה גיטה. אשה מכי מטי גיטה לידה איגרשה לה דאמר לה הוי את שליח להולכה עד דמטית לבי דינא דפלוני וכי מטית התם אימא קמי בי דינא בפני נכתב ובפני נחתם ונישוו שליח וניתבוה ניהליך:

הדרן עלך פרק המביא תניין

כל הגט שנכתב שלא לשום אשה פסול כיצד היה עובר בשוק ושמע * [בק"ד ליתא לתיבת קול וכן בזבחים ב: ליתא] קול סופרים מקרין איש פלוני ממקום פלוני מגרש את פלונית ממקום פלוני ואמר זה שמי וזה שם אשתי פסול מלגרש בו יתר מכאן כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו חבירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול לגרש בו (דף כד:) יתר מכאן