רי"ף חולין ח:

(דף מ.) שנים אוחזין בסכין ושוחטין אחד לשם אחד מכל אלו ואחד לשם דבר כשר שחיטתו פסולה:

(דף מא.) אין שוחטין לא לתוך הימים ולא לתוך הנהרות ולא לתוך הכלים אבל שוחט הוא לתוך אוגן של מים ובספינה על גבי כלים אין שוחטין לגומא כל עיקר אבל עושה הוא גומא בתוך ביתו כדי שיכנס הדם בתוכה ובשוק לא יעשה כן כדי שלא יחקה את המינין:

גמ' (דף מא:) מאי שנא לתוך הימים דלא דאמרינן לשרא דימא הוא דקא שחיט לתוך האוגן של מים נמי אמרינן לבבואה קא שחיט אמר רבא בעכורים שאנו:

אין שוחטין בגומא אבל עושה הוא גומא בתוך ביתו:

והא אמרת אין שוחטין לגומא [כלל] אמר רבא הכי קתני אין שוחטין לגומא כל עיקר והרוצה לנקר את חצרו כיצד הוא עושה עושה מקום חוץ לגומא [ושוחט] ודם שותת ויורד לגומא ובשוק לא יעשה כן כדי שלא יחקה את המינין:

הדרן עלך השוחט

(דף מב.) אלו טרפות בבהמה נקובת הושט ופסוקת הגרגרת ניקב קרום של מוח ניקב הלב לבית חללו נשברה השדרה ונפסק החוט שלה ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום הריאה שניקבה או שחסרה ר"ש אומר עד שתנקב לבית הסמפונות ניקבה הקיבה ניקבה המרה ניקבו הדקין הכרס הפנימית שניקבה או שנקרעה רוב החיצונה ר' יהודה אומר בגדולה טפח ובקטנה רובה:

גמ' (דף מג.) אמר רבה שני עורות יש לו לושט חיצון אדום ופנימי לבן ניקב זה בלא זה וזה בלא זה כשר.

למה לי למימר החיצון אדום והפנימי לבן דאי חליף טרפה ואם ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה טרפה דזמנין דמתח ליה ומתרמו להו אהדדי והוו להו כנקב ואסור ואמר רבה קרום שעלה מחמת מכה בושט אינו קרום.

ואמר רבה ושט