רי"ף חולין מא.

צנון שחתכו בסכין אסור לאכלו בכותח ודוקא צנון (דף קיב.) דאגב חורפיה בלע אבל קישות ואבטיח גריד לבי פסקי ואכיל * ד"ת מ"ז [ובד"ק ליתא] (ואי פתיך בהו ליפתא שרי בעי מיניה רב דימי * בגמ' איתא רב דימי מר"נ בר יוסף מרב נחמן מהו לאנוחי כדא דמלחא גבי כדא דכמכא אמר ליה אסור.

דחלא מאי אמר ליה שפיר דמי אמר ליה ומאי שנא אמר ליה ההוא איתא לאיסורא בעיניה ההוא ליתא לאיסורא בעיניה) * ע"כ נמחק :

ההוא בר יונה דנפל לכדא דכמכא שריא רב חיננא בר רבא מפשרניא אמר רבא מאן חכים למשרייה כי האי גוונא אלא רב חיננא מפשרניא דגברא רבה הוא קסבר כי קאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח ה"מ דאין נאכל מחמת מלחו אבל האי הרי נאכל מחמת מלחו