רי"ף חולין ב:

דפסק כרב לחומרא סכין ששחט בה טריפה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מדיחה בחמין וחד אמר מדיחה בצונן והלכתא מדיחה אפילו בצונן ואי איכא בליתא דפרסא לא צריך אלא מכפרה בבליתא דפרסא תיכף ששחט בה בהמה או עוף ואינה צריכה הדחה:

אמר רב יהודה אמר רב הטבח צריך שיהיו לו ג' סכינין אחת ששוחט בה ואחת שמחתך בה בשר ואחת שמחתך בה חלבים ונתקין ליה חדא ונחתוך בה בשר ואח"כ נחתוך בה חלבים גזרה שמא יחתוך חלבים ואח"כ בשר ואמר רב יהודה אמר רב הטבח צריך שיהיו לו שני כלים של מים אחד שמדיח בו בשר ואחד שמדיח בו חלבים ונתקין ליה חד ונדיח בו בשר ואחר כך נדיח בו חלבים גזירה שמא ידיח חלבים ואח"כ ידיח בשר אמר אמימר משמיה דרבא לא ליסחוף איניש כפלי עילוי בישרא דדאיב תרבא ובלע בישרא אי הכי כי תריצי נמי דאיב תרבא ובלע בישרא קרמא פסיק מתתאי אי הכי (דף ט.) מעילאי נמי איכא קרמא איכא וקליש ואיידי דממשמש ביה ידא דטבחא מיפתת:

אמר רב יהודה אמר רב תלמיד חכם צריך שילמוד שלשה דברים כתב שחיטה ומילה ורב חיננא בר שלמיה משמיה דרב אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואידך הני שכיחן והני לא שכיחן:

(דף י.) איתמר השוחט בסכין ונמצאת פגומה אמר רב הונא אפי' שיבר בה עצמות כל היום כולו פסולה חיישינן שמא בעור נפגמה ורב חסדא אמר כשירה אימור בעצם