רי"ף ברכות ב:

במזיד או בפשיעה לא יצא ידי חובתו דאמרינן (דף ט.) כי אתא ר' יצחק בר' יוסף אמר הא דר"י בן לוי לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דהנהו זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר"י בן לוי ולא קרו ק"ש אתו לקמיה דרבי יהושע בן לוי אמר להו כדאי הוא ר"ש בן יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק וכן הא דרשב"י דאמר פעמים שאדם קורא ק"ש של שחרית לאחר שיעלה עמוד השחר בדיעבד הוא אי נמי בשעת הדחק כגון מי שהיה משכים לצאת לדרך וכיוצא בו אבל לכתחלה לא:

אמר מר (דף ד:) קורא ק"ש ומתפלל מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר איזהו בן העוה"ב זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית ורבי יהושע ב"ל אומר תפלות באמצע תקנום שבשחרית קורא ק"ש ומתפלל ובשעת המנחה מתפלל תפלת המנחה ולערב מתפלל תפלת הערב ואח"כ קורא ק"ש נמצאת ק"ש של שחרית בתחלת היום וק"ש של ערבית בתחלת הלילה והתפלות כולן באמצע וליתא לדר' יהושע בן לוי וקי"ל כר' יוחנן דתניא מסייע ליה ואע"ג דצריך לומר השכיבנו בין גאולה לתפלה לאו מפסיק הוא דכיון דתקנו רבנן השכיבנו בגאולה