רי"ף ברכות כה.

ברכה מעל מאי תקנתיה אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה:

אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנאמר (תהילים כ״ד:א׳) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה:

ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב (תהילים קט״ו:ט״ז-י״ז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה (דף לה:) כאן לאחר ברכה אמר רב יהודה אמר שמואל וכן אמר ר' יצחק וכן אמר ר' יוחנן שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ ודוקא היכא דחשש (דף לו:) בגרונו ושתי ליה על ידי אניגרון דהוי ליה שמן עיקר דתניא החושש בגרונו לא יערענו בשמן אבל נותן הוא שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע אבל היכא דאכיל ליה על ידי הפת הויא ליה הפת עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ואי שתי ליה משתיא אזוקי מזיק ליה ולא מברך עליה:

קימחא דחיטי רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ורב נחמן אמר שהכל ומסתברא כרב נחמן דלא רגילי אינשי לספויי קמחא והכין פסקו רבוואתא וכן קמחא דשערי נמי שהכל דאמר שמואל קרא חייא וקמחא דשערי מברכין עליהן שהכל קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שהכל והלכתא