רי"ף בבא מציעא מד.

והא ארעא לאו דידהו א"ל ארעא לטסקא משעבדא ומלכא אמר דיהיב טסקא אכיל פירי א"ל רב פפא לרבא חזי מר הני דר"פ בר אבא דיהיבי זוזי אכרגא דאינשי ומשעבדי בהו עבידתא טפי א"ל איכו שכבי לא אמרי לכו הא מילתא הכי א"ר ששת מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא משתעבד למאן דיהב כרגא עלייהו)

רב שעורים אחוה דרבא הוה תקיף אינשי דלא מעלו ומעייל להו בגוהרקא דרבא א"ל רבא שפיר קעבדת דתניא ראיתו שאינו נוהג כשורה מנין שאתה רשאי להשתעבד בו ת"ל (ויקרא כ״ה:מ״ו) לעולם בהם תעבודו ובאחיכם יכול אפילו נוהג כשורה ת"ל (ויקרא כ״ה:מ״ו) איש באחיו לא תרדה בו בפרך

אמר רב חמא האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למזבן ליה חמרא ופשע ולא זבין ליה משלם ליה כדקא אזיל אפרואתא דזילשפט אמר אמימר אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר לי כי אמר רב חמא ה"מ ביין סתם אבל ביין זה לא מי יימר דמזבני ליה ניהליה רב אשי אמר אפילו ביין סתם נמי לא משלם מ"ט אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא ולרב אשי מ"ש מהא דתנן אם אוביד ולא אעביד אשלם במיטבא א"ל התם בידו (דף עד.) הכא לאו בידו והלכתא כרבי אשי

אמר רבא הני בי תלתא דיהבי זוזי לחד למזבין להו מידי וזבן לחד מינייהו זבן לכולהו ולא אמרן אלא דלא צר וחתים איניש לדעתיה אבל צר וחתים איניש לדעתיה למאן דזבן זבן ולמאן דלא זבן לא זבן אמר רב פפי משמיה דרבא האי סיטומתא קניא למאי הלכתא רב חביבא אמר למיקנא ממש ורבנן אמרי לקבולי עליה מי שפרע ובאתרא דקני ממש קני:

פוסק עמו על הגדיש: אמר רב מחוסר שתים פוסק שלש אינו פוסק ושמואל אמר בידי אדם אפילו מאה פוסק בידי שמים אפילו אחת אינו פוסק והלכתא כרב דאיסורא הוא וקיימא לן הלכתא כרב באיסורי:

על הביצים של יוצר: תנו רבנן אין פוסקין על הביצים של יוצר עד שיעשו דברי רבי מאיר אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בעפר הלבן אבל בעפר שחור כגון