רי"ף בבא מציעא מ:

שכר כתף לבהמה למעות מעלין רשב"ג אומר שמין עגל עם אמו וסייח עם אמו ואפי' במקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות ורשב"ג לא בעי שכר עמלו ומזונו איכא גללים ואידך אפקורי מפקר להו אמר רב הלכה כרבי יהודה והלכה כר' יוסי ברבי יהודה והלכה כרשב"ג

בני רב עיליש נפק עלייהו שטרא דהוה כתב ביה פלגא באגר ופלגא בהפסד אמר רבא רב עיליש גברא רבא הוה ואיסורא לאיניש לא הוה ספי הכי כתיב ביה אי פלגא בהפסד תרי תילתי באגר (דף סט.) אי פלגא באגר תרי תילתי בהפסד אמר [רב כהנא] אמריתא לשמעתתא קמיה דרב זביד מנהרדעי ואמר לי דילמא רב עיליש טובל בציר הוה דאמר ר"נ הלכה כר' יהודה א"ל לאו הלכה איתמר אלא שיטה איתמר הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי הלכה למה לי נימא הלכתא כמאן דמיקל מכולהו) * ע"כ נמחק בד"ת :

שמין פרה וחמור וכו': ת"ר השם בהמה לחברו עד מתי חייב ליטפל בה סומכוס אומר באתונות שמונה עשר חדש בגודרו' עשרים וארבעה חדש ואם בא לחלוק בתוך זמנו חברו מעכב עליו אבל אינו דומה טיפולה של שנה זו לטיפולה של שנה אחרת תניא אידך השם בהמה לחברו עד מתי חייב ליטפל בולדות בדקה ל' יום ובגסה ג' יום רבי יוסי אומר בדקה שלשה חדשים מפני שטיפולה מרובה מאי טיפולה מרובה תנא מפני ששיניה דקות מכאן ואילך נוטל מחצה שלו וחצי מחצה בשל חברו

רב מנשיא בר גידל שקל מחצה שלו וחצי מחצה בשל חברו אתא לקמיה דאביי א"ל מאן פלג לך ועוד מקום שנהגו לגדל הוא ותנן מקום שנהגו * ד"ת מ"ז (לחלוק הוולדות חולקין) לגדל יגדלו

הנהו תרי כותאי דעבוד עיסקא בהדי הדדי אזל חד מינייהו פלג זוזי בלא דעתא דחבריה אתו לקמיה דרב פפא א"ל מאי נפקא לך מיניה הכי א"ר נחמן זוזי במאן דפליג דאמו לשנה זבנו חמרא בהדי הדדי קם אידך פלג ליה לחמרא בלא דעתא דחבריה אתו לקמיה דרב פפא א"ל מאן פלג לך אמר ליה קא חזינא דבתר דידי קא אזיל ואתי מר א"ר פפא הא (דף סט:) ודאי צריך לאודועיה א"ל זוזי מי הוו טאבי והוי חסידי א"ל לא א"ל חמרא כו"ע ידעי דאיכא בסים ואיכא דלא בסים גופא א"ר נחמן זוזי כמאן דפליגי דאמו וה"מ טאבי וטאבי תקלי ותקלי אבל טאבי ותקלי לא