רי"ף בבא מציעא כ:

סבירא לן דאומדין אותו אם היה יכול להציל חייב ואם לאו פטור ודקא מוקי לה אביי דעל בעידן דעיילין אינשי וקא מוקים לה רבה דשמע קול אריא ועאל שינויא הוא ולא סמכינן אשינויא אלא בין דעל בעידנא דעיילין אינשי בין בעידן דלא עיילין אינשי אי הוה יכול להציל אפילו על ידי רועים ומקלות חייב ואם לאו פטור:

מתני' (דף לז.) אמר לשנים גזלתי את אחד מכם מנה ואיני יודע איזה הוא אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה הוא נותן לזה מנה ולזה מנה שהודה מפי עצמו:

[ * גי' ד"ת [וכ"ה הב"ח] שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו א"ר יוסי א"כ מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו]:

גמ' דייקינן מדקתני שהודה מפי עצמו מכלל דאינהו לא קא תבעי ליה אלא בבא לצאת ידי שמים עסקינן ומשום הכי נותן לזה מנה ולזה מנה דמדינא ליכא עליה לשלומי אלא חד מנה אבל היכא דקא תבעי ליה אינהו וכל חד מינייהו אמר לדידי גזל משתבע כל חד מינייהו בגזילה דגזליה לדידיה ושקיל מיניה מנה דתנן גזל אחד מה' בני אדם ואינו יודע איזה מהן גזל וכל אחד ואחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהן ומסתלק דברי ר' טרפון רע"א לא זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזלה לכל אחד ואחד וקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו

ואע"ג דקיי"ל מספיקא לא מפקינן ממונא אלא אמרינן אוקי ממונא בחזקת מאריה כדאמרינן מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב נחמן ור' יוחנן אמרי פטור וקיי"ל כוותייהו הכא היינו טעמא דחייב דקנסא קנסוה רבנן משום דעבד איסורא כדאמרינן עליה בגמ' (יבמות דף קיח:) קידש קתני בעל לא קתני גזל קתני לקח לא קתני ואמרינן מאי קידש קידש בביאה להודיעך כחו דר' עקיבא דאע"ג דלא עבד אלא איסורא דרבנן קניס ונותן כתובה לכל אחת ואחת וכ"ש גזל דעבד איסורא דאורייתא דקניס ליה ומשלם גזלה לכל אחד ואחד אבל לקח מקח מה' בני אדם ואינו יודע מאיזה מהם לקח דלא קא עבד איסורא בין לר' טרפון בין לר' עקיבא נותן דמי מקח ביניהן ומסתלק ובהכי סלקא שמעתא התם

וההיא דקתני הכא אביו של אחד מכם הפקיד אצלי מנה ואיני יודע איזה הוא נותן לזה מנה ולזה מנה דאלמא מספיקא מפקינן ממונא רמינן עלה הא דקתני סיפא שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו דאלמא מספיקא לא מפקינן ממונא ופריק רבא האי דקתני רישא נותן לזה מנה ולזה מנה שנמצא מפסיד מנה משלו משום פשיעותא דיליה הוא דהוה ליה למכתב שמא דגברא דאפקיד גביה כי היכי דלא ליחליף