רי"ף בבא מציעא יט:

אדעתא דזוזי לא נחות ולא הדרא שמו לה לאשה ואנסיבא או שמו מינה דאתתא ואנסיבא בעל בנכסי אשתו לוקח הוי לא מהדר ולא מהדרינן ליה דא"ר יוסי בר"ח באושא התקינו האשה שמכרה נכסי מלוג שלה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות (דף לה:) אגבייה איהו מדעתיה בחובו פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר הדרא וחד אמר לא הדרא מ"ד לא הדרא דהא מדעתיה דנפשיה אגבייה והא זביני מעליא הוא ומאן דאמר הדרא סבר לא מדעתיה דנפשיה אגבייה ולא זביני מעליא הוא והא דאגבייה ולא אתא לבי דינא מחמת כיסופא דעביד הכי וקיי"ל דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל הלכך אי אגבייה הלוה למלוה מדעתיה דנפשיה שלא בב"ד לא הדרא מאימתי אכיל פירי האי דיהביה ליה בשומא אמר רבה מכי מטיא אדרכתא לידיה אביי אמר עדיו בחיתומיו זכין לו רבא אמר מכי שלמו יומי אכרזתא :

מתני' השוכר פדה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר א"ר יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של * במשנה שבגמ' ובס"י איתא חבירו זה אלא תחזור פרה לבעלים:

גמ' (דף לו:) אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי:

אמר רבא הלכתא שומר שמסר לשומר חייב ולא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו