רי"ף בבא מציעא טז.

כלי כסף וכלי נחשת ישתמש בהן לצורכן אבל לא לכבודו כלי כסף וכלי נחשת ישתמש בהן לצורכן אבל לא לשוחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו.

מצא שק או קופה אם אין דרכו ליטול הרי זה לא יטול:

גמ' אמר שמואל מצא תפילין שם דמיהן ומניחן לאלתר דמילתא דשביחא דבי בר חבו:

ת"ר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה לא ישאילנו לאחר ופותחו וקורא בו ובלבד שלא ילמד בו לכתחלה:

וכן המפקיד ספר תורה אצל חבירו גוללו כל שנים עשר חדש ופותחו וקורא בו ואם בשבילו פותחו אסור מאי קאמר הכי קאמר כשהוא גוללו פותחו וקורא בו מותר ואם בשבילו פותחו אסור:

אמר מר השואל ספר תורה מחבירו לא ישאילנו לאחר מאי איריא ספר תורה אפילו כל מילי נמי דאמר ר' שמעון בן לקיש * עי' לקמן סימן שכד כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ולא השוכר רשאי להשכיר ספר תורה איצטריכא ליה ס"ד אמינא ניחא ליה לאיניש דליתעביד מצוה כממוניה קמ"ל דאפילו הכי לא ישאיל:

אבל לא ילמד בהן בתחלה ולא יקרא אחר עמו:

ת"ר מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום ולא יקרא פרשה וישנה ולא יקרא פרשה ויתרגם ולא יפתח בו יותר משלשה דפין ולא יהו שלשה קורין בכרך אחד הא שנים קורין ואי קשיא לך הא דתנן ולא יקרא אחר עמו התם בשני ענינים הכא בענין אחד:

מצא כסות מנערה אחת לל' יום ה"מ בדעמרא אבל בדכיתנא לא דניעור קשה לה ודעמרא נמי לא אמרן אלא בחד גברא ובידא אבל בתרי גברי או בחוטרא לא.

תניא (דף ל.) לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא ע"ג מגוד לצרכו אבל שוטחה על גבי מטה וע"ג מגוד לצרכה נזדמנו לו אורחים לא ישטחנה לא ע"ג מטה ולא ע"ג מגוד בין לצרכו בין לצרכה דחיישינן לה משום עינא בישא א"נ משום גנבי ת"ר המוצא כלי עץ משתמש בהן כדי שלא ירקבו כלי נחושת משתמש בהן בחמין אבל לא ע"י האור מפני שמשחיקן כלי כסף משתמש בהן בצונן אבל לא בחמין מפני שמשחירן מגריפות וקרדומות ישתמש בהן ברך אבל לא בקשה מפני שמפחיתן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו כדרך שאמרו באבדה כך אמרו בפקדון פקדון מאי עבידתיה גביה אמר רב חמא אמר רב ששת בפקדון שהלכו בעליו למדינת הים:

מצא שק או קופה אם אין דרכו ליטול ה"ז לא יטול מנא ה"מ דת"ר (דברים כב) והתעלמת מהם פעמים שאתה מתעלם * ופעמים שאי אתה מתעלם הא כיצד כו' כ"ה בגמ'. כיצד היה כהן והיא בבית הקברות זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה שלו מרובה משל חבירו לכך נאמר והתעלמת קרא למאי אילימא לכהן והיא בבית הקברות פשיטא השבת אבדה עשה דכתיב (דברים כ״ב:א׳) השב תשיבם לאחיך וטומאת כהן עשה ולא תעשה עשה דכתיב (ויקרא כא) וקדשתו ל"ת דכתיב (ויקרא כ״א:א׳) לנפש לא יטמא ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה ואלא לשלו מרובה משל חבירו מדרב יהודה