רי"ף בבא מציעא יד.

(דף כה:) ת"ר המוצא סלע בשוק מצאו חבירו ואמר לו שלי היא חדשה היא נירונית היא של מלך פלוני היא לא אמר כלום ולא עוד אלא אפילו שמו כתוב עליה לא אמר כלום שאין סימן למטבע דאמר אפוקי אפקה ומאיניש אחרינא נפול:

מתני' מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרות או בשבילים שבשדות הרי זה לא יגע בהן.

מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו ואם מגולה נוטל ומכריז מצא בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו מצא בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעה"ב ואם היה משכירו לאחרים אפילו מצא בתוך הבית הרי אלו שלו:

גמ' מ"ט אמרי הני איניש אחרינא אצנעינהו הכא ואי שקיל להו הא לית להו למרייהו סימנא בגוייהו למיתב ולמשקלינהו הלכך לישבקינהו עד דליתו מרייהו ולישקלינהו .

א"ר אבא בר זבדא אמר רב כל ספק הנחה לכתחלה לא יטול ואם נטל לא יחזיר:

מצאו בגל או בכותל ישן הרי אלו שלו תנא מפני שיכול לומר של אמוריים הן והוא (דף כו.) דשתיך טפי:

מצא בכותל חדש: א"ר אשי סכינא בתר קתא וכיסא בתר שנאציה.

ומתני' דקתני מחציו ולחוץ שלו וכו' באודרי ונסכא:

תנא אם היה כותל ממולא מהן חולקים.

ואם היה משכירו לאחרים אפילו מצא בתוך הבית הרי אלו שלו.

אמאי וליזיל בתר בתרא אמר ר"ש בן לקיש משום בר קפרא כגון שעשאו פונדק לשלשה בני אדם כאחת ואוקמא רב מנשיא בר יעקב בשלשה כותים ורב נחמן אמר אפי' תימא בשלשה ישראל מ"ט ההוא דנפל מיניה מיאש מימר אמר מכדי איניש אחרינא לא הוה הכא אינהו הוא דהוו אי דעתייהו לאהדורה הוה מהדרי לה לאלתר ניהלי ומדלא אהדרוה דעתייהו למיגזלה ואזדא ר"נ לטעמיה דא"ר נחמן ראה סלע (דף כו:) שנפלה משנים חייב להחזיר מ"ט ההוא דנפל מיניה לא מיאש מימר אמר מכדי איניש אחרינא לא הוה בהדאי האי הוא דהוה בהדאי נקיטנא ליה ואמינא ליה את שקלתה משלשה בני אדם אינו חייב להחזיר מ"ט דההוא דנפל מיניה איאושי מיאש אמר למאן נקיטנא לכל חד דנקיטנא ליה אמר לאו אנא שקלתה ורבא פליג עליה ואמר