רי"ף בבא קמא מד.

אמר אביי האי מציל עצמו בממון חבירו הוא א"ל אין לך פדיון שבוים גדול מזה:

ההוא גברא דקדים [ואסיק] חמרא למברא מקמי דהוו קא סלקי אינשי למברא הוה קא בעי למיטבע אינשי מלח ביה חד מינייהו שדייה לחמריה במיא אתא לקמיה * בגמ' אית' רבה וכן דקמן רבה לטעמיה כו' דרבא פטריה א"ל אביי האי מציל עצמו בממון חבריה הוא א"ל רבא האי רודף הוא.

רבא לטעמיה דאמר רודף שהיה רודף אחר חבירו להרגו ושיבר את הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור מאי טעמא מתחייב בנפשו הוא.

ונרדף ששיבר את הכלים של רודף פטור של כל אדם חייב.

של רודף פטור לא יהא ממונו חמור מגופו.

של כל אדם חייב אסור לו לאדם שיציל את עצמו בממון חבירו.

ורודף שהיה רודף אחר הרודף ושיבר את הכלים בין של רודף בין של נרדף בין של כל אדם פטור ולא מן הדין אלא שאם אין אתה אומר כן אין לך אדם שהוא מציל את חבירו מיד הרודף:

(דף קיח.) מתני' הגוזל את חבירו או שלוה ממנו או שהפקיד אצלו בישוב