רי"ף בבא קמא ב.

בור יוכיח וחזר הדין) * ע"כ נמחק :

וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ:

(דף ו:) ת"ר (שמות כ״ב:ד׳) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לגבות לניזקין מן העידית וקל וחומר להקדש ואסיקנא דבהא פליגי רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן ור' עקיבא סבר בדמזיק שיימינן כלומר שאם היתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק רבי ישמעאל סבר משלם ליה מזיבורית דידיה ורבי עקיבא סבר לא משלם ליה אלא מעידית דידיה (דף ז.) ותניא נמי בהדיא מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם מיטב שדהו ומיטב כרמו של ניזק דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר מיטב שדהו של מזיק ומיטב כרמו של מזיק וקיימא לן הלכה כרבי עקיבא מחבירו

והאי דבעינן מיטב שדהו ומיטב כרמו הני מילי היכא דיהיב ליה ממקרקעי אבל אי יהיב ליה ממטלטלי כל מידי דיהיב ליה מיטב נינהו ואפילו סובין דאי לא מזדבן הכא מזדבן הכא דתניא (שמות כ״א:ל״ד) כסף ישיב לבעליו לרבות שוה כסף ואפילו סובין ואע"ג דפליגי רב הונא ורב אסי (דף ט.) הא קיימא לן כרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דבתראי נינהו:

תניא הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואין מוצא למכור מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה הוי בה רבה היכי דמי אי דזול ארעתא דכולי עלמא ודיליה נמי זולא בהדייהו אפילו פורתא נמי לא ליספו ליה ואלא דאייקור ארעתא דכ"ע ודיליה איידי דעייל ונפיק אזוזי זלא ארעיה (דף ז:) אפי' טובא נמי ליספו ליה הדר אמר רבה לא נצרכה אלא דביומי ניסן יקרא ארעא וביומי תשרי זלא ארעא דכ"ע נטרי עד ניסן ומזבני והאי הואיל ואיצטריכי ליה זוזי זבן השתא עד פלגא אורחיה למיזל טפי לאו אורחיה למיזל:

ת"ר אין לו אלא עידית כולן ניזקין ובעל חוב וכתובת אשה גובין מן העידית בינונית כולן גובין מן הבינונית זיבורית כולן