רי"ף בבא קמא כ:

דקא זילי נכסיה:

וכן פרה שנגחה את השור וכו': חצי נזק ורביע נזק מאי עבידתיה פלגא נזקא הוא דבעי שלומי ואסקה רבא כגון דפרה וולד דחד והכי קאמר איתא לפרה משתלם חצי נזק מן הפרה (דף מז.) ליתא לפרה משתלם רביע נזק מן הולד משום דלא ידעינן אי הוה ולד בהדה בעידנא דנגחה או לא דאי פשיטא לן דהוה ולד בהדה כי נגחה משתלם חצי נזק כוליה מולד וכיון דלא ידעינן משלם רביע נזק דהוה ליה ממון המוטל בספק וחולקין זו דברי סומכוס כדכתבינן אבל חכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה הלכך אי פשיטא לן דהוה ולד בהדה כי נגחה והשתא ליתא לפרה משתלם חצי נזק כוליה מולד ואי לא פשיטא לן וליתא לפרה דלישתלם מינה לית ליה ולא מידי:

גרסינן בפ' המוכר פירות [לחברו] (ב"ב צג.) שור שהיה רועה ע"ג הנהר ונמצא שור הרוג בצדו אע"פ שזה מנוגח וזה מועד ליגח זה מנושך וזה מועד לישוך אין אומרים בידוע שזה נשכו וזה נגחו ר' אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצדו בידוע שזה הרגו וקיימא לן כתנא קמא:

אמר רבא פרה שהזיקה גובה מולדה מ"ט גופה היא תרנגולת שהזיקה אינה גובה מביצתה מ"ט פירשא בעלמא הוא:

ואמר רבא אין שמין לא לפרה בפני עצמה ולא לולד בפ"ע אלא שמין לולד על גב פרה שאם אתה אומר כן אתה מכחיש את המזיק וכן אתה אומר בקוטע יד עבדו של חבירו וכן אתה אומר במזיק שדהו של חבירו א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ואי דינא הוא נכחוש מזיק אמר ליה משום דאמר ליה פרה מעברתא אזיקנא מינך פרה מעברתא שלימנא לך:

פשיטא פרה דחד וולד דחד פיטמא לבעל פרה