רי"ף בבא קמא יא.

ואסקא רבא אם תמצא לומר המשסה כלבו של חבירו [בחבירו] חייב בעל הכלב שיסהו בעצמו פטור מ"ט כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור אמר ליה רב פפא הכי אמרינן משמיה דריש לקיש שתי פרות ברשות הרבים אחת רבוצה ואחת מהלכת בעטה מהלכת ברבוצה פטורה רבוצה במהלכת חייבת א"ל אי משום הא לא תסייען אנן בההיא חיובא מחייבנא דאמר לה כי אית לך רשותא לסגויי עלי לבעוטי בי לית לך רשותא וכן הלכה:

מתני' שור המזיק ברשות הניזק כיצד נגח נגף נשך רבץ בעט ברה"ר משלם חצי נזק ברשות הניזק רבי טרפון אומר נזק שלם וחכמים אומרים ח"נ:

גמ' (דף כו.) איבעיא להו רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק מהו שתשלם את הכופר מי אמרינן מידי דהוה אקרן קרן לאו כגון דעבר תרי ותלתא זימנא אורחה הוא ומשלמת כופר הכא נמי לא שנא או דלמא קרן כוונתה להזיק האי אין כוונתה להזיק ואסיקנא דאיכא כופר ברגל ש"מ:

מתני' אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן סימא את עין חבירו ושבר את הכלים משלם נ"ש:

גמ' ירושלמי אמר רבי יצחק מתני' כשהיו שניהם ישנים אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חברו וישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד:

קתני סימא את עין חבירו דומיא דשבר את הכלים מה התם נזק אין ארבעה דברים לא אף האי נמי נזק אין ד' דברים לא:

אדם מועד לעולם מנלן (דף כו:) אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא (שמות כ״א:כ״ה) פצע תחת פצע לחייבו על