רי"ף בבא בתרא כט.

דזכי זוכיא אדעתא דארעא קני אדעתא דציבי לא קני היכי דמי שקיל רברבי וזוטרי אדעתא דארעא שקל רברבי ושבק זוטרי אדעתא דציבי ואמר שמואל האי מאן דתקיל תיקלא אדעתא דארעא קני אדעתא דבי דרי לא קני היכי דמי מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דבי דרי שקיל מוליא ושדא בנצא אדעתא דארעא ואמר שמואל האי מאן דפתח מיא לארעיה אדעתא דארעא קני אדעתא דכורי לא קני היכי דמי אי דעבד תרי בבי חד דמפיק וחד דמעייל אדעתא דכורי פתח חד בבא אדעתא דארעא

ההיא איתתא דאכלה דיקלא בתפשיחא תליסר שנין אתא ההוא גברא קא רפיק תותיה פורתא אתא לקמיה דלוי ואמרי לה קמיה דמר עוקבא אוקמה בידיה אתיא קא צוחה קמיה אמר לה מאי אעביד ליך דלא אחזיקת בדמחזקי אינשי אמר רב הצר צורה בנכסי הגר קנה דרב לא קנייה לגינתא דבי רב אלא בצורתא

איתמר שדה המסוימת במצריה אמר רב הונא אמר רב כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה את כולה ושמואל אמר לא קנה אלא מקום מכושו בלבד והלכתא בהא כרב דהא ר"נ סבירא ליה הכין ועבד בה עובדא:

(דף נד:) אינה מסוימת במצריה עד כמה אמר רב פפא בדאזיל תיארא דתורי והדר:

אמר רב יהודה אמר שמואל נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר * איירי בזמן שהיו העובדי כוכבים פרועים בלי חוקים ומשפטים שבין אדם לחבירו. ומדדו אז להם במדתם וכדאמר לקמן והנ"מ באתרא דלית בי הורמאנא דמלכא כו'. המחזיק בהן זכה מאי טעמא עובד כוכבים מכי מטי זוזי לידיה הוא דמיסתליק ליה וישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה הילכך הוו ליה כנכסי מדבר וכל המחזיק בהן זכה והני מילי באתרא דלית ביה הורמאנא דמלכא אבל באתרא דאית בי הורמאנא דמלכא ואמר לא ליכול ארעא אלא באיגרתא לא קני דאמר שמואל דינא דמלכותא דינא (דף נה.) שלח רב הונא בר אבין ישראל שלקח שדה מן העובד כוכבים ובא אחר והחזיק בה אין מוציאין אותה