רי"ף עבודה זרה י:

בינוני ושל זקן של בחור שוקע של בינוני מפעפע ושל זקן צף של בחור שוקע למאי הלכתא לכדתניא חבית שנתגלתה אע"פ ששתו ממנה תשעה לא ישתה ממנה עשירי מעשה היה ושתו ממנה תשעה ולא מתו ושתה עשירי ומת א"ר ירמיה זה הוא שוקע וכן אבטיח שנתגלתה אע"פ שאכלו ממנה תשעה לא יאכל ממנה עשירי מעשה היה ואכלו ממנה תשעה ולא מתו ואכל עשירי ומת א"ר ירמיה זה הוא שוקע

תר מים שנתגלו לא ישפכם לרשות הרבים ולא ירבץ בהן את הבית ולא יגבל בהן את הטיט ולא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו ולא ירחץ מהן פניו ידיו ורגליו אחרים אומרים מקום שיש סירטא אסור אין סירטא מותר גרסינן בשחיטת חולין בפרק ראשון (דף י.) תנן התם שלשה משקין אסורין משום גילוי המים והיין והחלב ושאר כל המשקין מותרין כמה ישהו ויהיו אסורין כדי שיצא הרחש ממקום קרוב וישתה וכמה מקום קרוב א"ר יצחק בריה דרב יהושע כדי שיצא מתחת אזן כלי וישתה ויחזור לחורו:

וגרסינן בפרק אלו טריפות (דף מט:) מנימין בנדוקאה איגלי ליה ביסתקאה דדובשא וכו' ומיסתבר מההוא מעשה דדבש וציר יש בהן משום גלוי:

גרסינן בתחלת ביצה (דף ז:) א"ר יוסי בן שאול משום רבי האי תומא שחיקא סכנתא לגילויא:

(תרומות פרק ח משנה ו) שיעור המים המגולין כדי שתאבד בהן המרה ר' יוסי אומר בכלים כל שהן בקרקעות מ' סאה יש שפירשו אם המים המגולין מרובין כדי שתאבד בהן המרה שהיא הסם של רחש אין חוששין להם שהסם בטל בהן ואינו מזיק ואם אין בהם זה השיעור אסורין מפני הסכנה ויש אומרים חילוף שאם אין בהן זה השיעור והמים נראין צלולין מותרין שאילו היה בהן סם היה נראה אבל אם המים מרובין אסורים שחוששין שמא יש בהן סם ואינו ניכר ניקורי תאנים וענבים והקשואין והדילועים והאבטיחים והמלפפונות אפילו הן בכד אחד גדול ואחד קטן אחד תלוש ואחד מחובר כל שיש בו ליחה אסור נשיכת נחש אסורה מפני סכנת נפשות משמרת של יין אסורה משום גילוי ור' נחמיה מתיר:

(כאן דף לא:) אמר שמואל כל השרצין יש להן ארס של נחש ממית ושל שרצין מלקה ירושלמי אמר ר' מונא צריכין אנו למיחש למאי דבריאתא חוששין אסור למיתן פריטי גו פומא פיתא תותי בי שחיא תבשילא תותי ערסא ממצע סבינא גו אתרוגא או גו פוגלא אמר ר' יוסי' בר' בון כל זיעת האדם סם המות חוץ מזיעת הפנים:

(דף לא.) ת"ר אחד הלוקה ואחד השוכר בית בחצרו של עובד כוכבים ממלאהו יין ומפתח וחותם ביד ישראל רבי אליעזר מתיר בשתיה וחכמים אוסרין ר' אליעזר לא חייש לזיופא ורבנן חיישי לזיופא אמר ר' חייא בריה דרבא בר נחמני אמר רב יצחק אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר רב זעירי הלכה כרבי אליעזר וגרסינן בפרק השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך (דף סט:) וכי מאחר דקיימא לן כר' שמעון ב"ג דלא חייש לסיתומא וכותיה דרבי אליעזר דלא חייש לזיופא האידנא מאי טעמא לא מותבינן חמרא בי כותים חיישינן לשיכי ופירושו