חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא צד:

תא שמע שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים זה אומר מאתים שלי וזה אומר מאתים שלי נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו בשלמא למאן דאמר התם לענין רובע קטנית דינא אין קנסא לא היינו דלא קנסינן להו הכא אלא למאן דאמר קנסא הכא נמי ליקנסינהו ויהא הכל מונח עד שיבא אליהו. ופריק הכי השתא התם היינו טעמא דלא קנסינן משום דודאי להאי אית ליה מנה ולהאי אית ליה מנה ובההוא מנה תליתאה הוא דערים חד מינייהו ומשום הכי לא קנסינן להו אלא בההוא תליתאה בלחוד אבל הכא לענין רובע מי יימר דהרובע כולו מעיקרו לאו ערובי עריב ליה כיון דאיכא יותר מרובע רגלים לדבר דהוא עירב ושמא הכל עירב אפילו הרובע וכיון דאיכא למיחש להכי כי משכחינן יותר מרובע הואיל וצריך לנכות קנסינן ליה ומנכינן ליה לכוליה רובע דהוה ליה ההוא רובע כוליה כההוא מנה תליתאה דהתם:

תא שמע מסיפא אמר ר' יוסי אם כן מה הפסיד הרמאי אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו. בשלמא למאן דאמר התם משום קנסא אלמא קנסינן התירא אטו איסורא אלא למאן דאמר התם משום דינא אבל משום קנסא לא דאלמא לא קנסינן היתירא אטו איסורא הכא אמאי קניס ר' יוסי ואמר הכל יהא מונח עד שיבא אליהו. ופריק הכי השתא התם ודאי איכא רמאי ומשום הכי קניס רבי יוסי בכל אבל הכא מי יימר דערובי עירוב מידי כי היכי דקנסיה נמי בהיתרא שהוא רובע דילמ' איתרמויי איתרמי ליה למהוי יותר מרובע:

תא שמע שטר שיש בו ריבית קונסין אותו ואין גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי רבי מאיר אלמא קנסינן היתירא אטו איסורא ותיובתא דמאן דאמר הכא דינא אין קנסא לא דאלמא לא קנסינן היתירא אטו איסורא ודחינן הכי השתא, התם ודאי משעת כתובה עביד ליה שומא כלומר עבר על לא תשימון עליו נשך ודאי דעביד איסורא ומשום הכי קנסינן ליה בכוליה אבל הכא מי יימר דערובי עירב ליה מידי כי היכי דקניס ברובע דהוה היתירא אטו יותר מרובע דהוא איסורא:

תא שמע מסיפא וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית אלמא לא קנסינן התירא אטו איסורא ותיובתא דמאן דאמר התם משום קנסא ודחינן הכי השתא התם ודאי קרן דהתירא ומשום הכי לא קנסינן ליה אבל הכא מי יימר דכוליה לאו עירובי עריב ליה:

תא שמע דתני רב נחמן לא את המותר בלבד הוא מחזיר לו אלא כל הרובעין כולן בשלמא למ"ד משום דינא הכא נמי משום דינא אלא למ"ד משום קנסא הכא מאי קנסא איכא. כלומר הא לא עביד מידי דניקניס ודחינן הכי השתא התם הן חסר הן יתר א"ל מיהו רובע לא חשיב בסאה יותר מרובע חשיב וכיון דהוה ליה תשעת קבין הויא ליה ארעא חשיבתא באנפיה נפשיה והדרא:

תא שמע האונאה פחות משתות נקנה מקח יותר על שתות בטל מקח שתות קנה ומחזיר אונאה אלמא קנסינן התירא בהדי איסורא דהא כי הויא אונאה פחות משתות לא מהדרי ליה מידי וכי הויא שתות מהדר לה לאינאה כולה ותיובתא דמאן דאמר התם דינא אין קנסא לא דאלמא לא קנסינן היתירא בהדי איסורא. ופריק התם נמי דינא שוה בשוה אמר ליה וכו':

תא שמע המקבל שדה מחבירו ליטע הרי זה מקבל עליו עשר בורייות לסאה. פירש מקבל עליו עשר שורות מבויירות לסאה. אי נמי יש לפרש עשר נטיעות מבויירות לסאה. יתר מכאן מגלגלין עליו את הכל. אלמא קנסינן היתירא דהוא עשר בהדי איסורא דהוא יותר מעשר ותיובתא דמאן דאמר התם משום דינא אין משום קנסא לא:

אמר רב הונא בריה דרב יהושע התם נמי מגלגלין עליו את הכל לאו משום קנסא היא אלא משום דינא דכיון דאונאה יותר מעשר שורות משויירות אי נמי יותר מעשר נטועות מבויירות להך פירושא אחרינא הוה ליה שדה חשובה בפני עצמה וצריך ליטע אותה מתחלה ולא הויא טפילה לגבי הסאה. ויש לפרש לכל הני תא שמע דאמרינן הכא דאעיקר מימריה דרב הונא הוא דאמר אם בא לנפות מנפה את כולו ואליבא דמאן דמוקים לה משום קנסא איכא מינייהו מאן דהוה תיובתא עליה ואיכא מינייהו מאן דהוה סייעתא למימריה וקא מייתי להו לסיועי דרב הונא ולמיפשט מיניה דמימרי' דרב הונא סליק אליבא דהילכתא כי היכי דלא ליסלק אדעתין דלאו הילכתא היא משום הך תיובתא דאותבינן עליה ואף על גב דהא קא פריק לה איכא למימר דדחייא בעלמא היא להכי אמרי תא שמע לסייעתא למימר' ולמפשט מיניה דהילכתא היא ודהאי פירוקא פירוקא מעליא היא אבל למאן דמוקמא להא דרב הונא משום דינא לאו תיובתא איכא עליה ולא סייעתא מסייע ליה דכיון דקאמרינן דהא דרב הונא דינא הוא ולאו קנסא ליכא לאותביה עליה מהנך דקנסינן ולסיועי מהנך דלא קנסינן כפירושא קמא ואף על גב דקא אמרינן להא דרב הונא משום דינא ולא משום קנסא אטו מי קא אמרינן היכא דליכא לחיובא משום דינא ואיכא לחיובי משום קנסא לא קנסינן ליה כי היכי דאתיב תיובתא מהנך דקנסינן וסייעתא מהנך דלא קנסינן הילכך כל הני תא שמע דאמרינן אעיקר מימריה דרב הונא הוא אליבא דמאן דמוקמא לה משום קנסא וכדפרישית. אבל למאן דאמר משום דינא ליכא למשמע הכא מכל הני תא שמע דאמרינן לא תיובתא ולא סייעתא. והאי פירושא בתרא טפי עדיף מפירושא קמא: