חדושי הר"י מיגאש על בבא בתרא כב:

רב דימי אייתי גרוגרות בספינה אמר ליה ריש גלותא לרבא וכו' אי צורבא מרבנן הוא נקיט ליה שוקא. ילפינן מינה דהאי צורבא מרבנן דאית לי' עיסקא מחייבי ביה בני מתא מן דינא לאנקוטי ליה שוקא ואי לא מנקטי ליה שוקא מענשי כדאמרינן רב דימי אמר אנא ענישתיה דאפסיד גרוגרות דידי והא נמי מסתברא דלענין אקדומי ליה לצורבא מרבנן לזבוני עסקיה הוא כי היכא דלא לעכב ולא לפסול עסקיה אבל כי היכי דלזבון ביוקר חזינן אי לוקחים דהנהו מידי גוים נינהו אי נמי ישראל דזבני ליה לזבוני לגוים מנקטינן ליה שוקא ואי ישראל דזבני לי' לנפשייהו נינהו צורבא מרבנן לא חזי למעבד הכי משום דאון הוא וכתיב לא יאונה לצדיק כל און:

משנה מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו לא יסמוך לו כותל אחר אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות דייקינן בגמרא וכותל קמא היכי סמיך ליה לכותל חבירו ואוקמה רבא דהכי קאמר מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו בד' אמות פירש רוחב כותלו סמוך לאורך כותלו של חבירו. כזה להוספה לא יסמוך לו כותל אחר כנגד ארכו כנגד אורך כתלו של חבירו לעשות ממנו בית כגון זו הצורה אלא אם כן הרחיק מכתלו של חבירו ד' אמות מאי טעמא דדושא דהני ד' אמות מהני לכותל חבירו ומשום הכי מצי לעכובי עליה וליכא הכא לאקשויי וכותל קמא היכי סמיך דהאי כותל קמא רחבו כנגד אורך כתלו של חבירו הוא דאכתי איכא דושא ואי משום רוחב כותל לההיא פורתא לא חיישינן. ויש לפרש כגון שהיה אורך כתלו כנגד כתלו של חבירו וסמוך לו בד' אמות כלומר עומד על סוף ד' אמות והא קמ"ל שאע"פ שכבר הרחיק מקדם ד' אמות כיון שלא הרחיק ד' אמות מצומצמות בלבד כשיבא עכשיו לסמוך לאותו כותל שלו כותל אחר צריך הוא עדיין להרחיק ד' אמות אחרות דדושא דהני ד' אמות אחרות מעלו לכותל ואע"ג שהם מרוחקין ממנו. ורבינו האי ז"ל פי' כגון שסמך כותלו לכותל חבירו בתוך ד' אמות וראה חבירו ושתק שאע"פ ששתק לו באותו כותל כשיבא עכשיו לסמוך לאותו כותל כותל אחר צריך הוא להרחיק ד' אמות מאי טעמא דדושא דהכא מעלי להתם. וקשיא לי על זה הפירוש דאם כן כפשטיה דמתניתין הוא דמוקים לה שכותל זה סמוך בתוך ד' הוא וא"ה הכא במאי עסקינן כששתק לו חבירו איבעי ליה למימר אמאי איצטריך למימר הכי קתני אלא מדקאמר ה"ק מכלל דלאפוקה למיתני מפשטה ולאוקמה דליכא סמיכה בתוך ד' אמות הוא דמהדר:

כאן מרוח אחת וכו' הרחקת חלון מצד א' סגי ליה באמה א'. משני צדדין ארבע אמות מכאן ומכאן:

לימא מתני' דלא כר' יוסי. וא"ת אמאי לא מתמה נמי במתני' דתנן מי שהיה כותלו סמוך לכותל חבירו ה"ז לא יסמוך לו כותל אחר אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות ונימא מתני' דלא כר' יוסי בשלמא כולה פרקין איכא למימר דגירי' הוא דכד מעיינת בכולהו עניני דיליה משכחת לה דבכולהו איכא למימר כגירי דמו אבל גבי כותל כיון דליכא למימר דסמיכת כותלו לכותל חבירו גירא הוא דהא היזיקא לא מחמת הכותל גופיה הוא אלא מחמת דקא מימנע דושא מהתם הוא אמאי לא אמר נמי עליה נימא דלא כר' יוסי. תשובתך כי אמר גירי ולאו גירי ה"מ היכא דמטי ההיזק מההוא מידי גופיה דקעביד אבל הכא דהיזיקא דקא מטי לכותל דחבריה לאו מהאי כותל גופיה הוא דמטי אלא משום דקא מימנע דושא הוא בכי האי. גוונא ליכא למימר גירי ולאו גירי אלא לכ"ע בין לרבנן בין לר' יוסי בעי הרחקה מכותל חבירו ד' אמות. וטעמא דמילתא דכיון דכותל מעלי ליה דושא מכי בנייה חבריה לההוא כותל דיליה הוי ליה כמאן דאחזיק בהנהו ד' אמות דסמיכי' ליה לענין דושא וקננהו להא מילתא. והא דמיא לההיא דאמרינן החלונות מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד' אמות. אלמא מכי פתחיה להאי חלון אחזיק האי בד' אמות דסמיכי ליה לענין אורה וקננהו להא מילתא הכא נמי מכי בנייה להאי כותל דיליה אחזיק בד' אמות דסמיכי ליה לענין דושא וקננהו להא מילתא: