ר"י מיגאש לד

אלא היכא דלא זכי בה המקבל לא בגופא ולא בפירא אלא לאחר מיתת הנותן אבל היכא דכתיב בה מהיום ולאחר פטירתי כיון דגופא הא קני ליה מההיא שעתה כדאמרינן בהדי' מאי קאמר ה"ק גופא קני מהיום ופירא לאחר מיתה שמתנת בריא היא ולא מתנת ש"מ ואמרינן נמי ת"ר דיאתיקי דא תהי למיקם ולהיות כו' ומתמהינן ואי לאו לא הויא מתנה ומתרצינן ה"ק איזו היא מתנת בריא שהיא כמתנת ש"מ כו' ואמרינן ההיא מתנתא דהוה כתיב בה בחיים ובמות פי' כלומר ההיא שטר צואה דהוה כתיב בה בחיים ובמות רב אמר הרי היא כמתנת בריא כו' רב אמר הרי היא כמתנת בריא דהא כתיב בה מחיים והאי דקאמר ובמות כמ"ד מעתה ועד עולם ושמואל כו' ע"כ לא פליגי אלא היכא דאמר בחיים אבל היכא דאמר מחיים דכ"ע מתנת ש"מ אלמא כל היכא דאמר בחיים אבל היכא דאמר מחיים (נ"ל דצ"ל מהיום) דכ"ע מתנת בריא הויא ולא מתנת ש"מ אלמא כל היכא דאקני ליה מקבל בחיי נותן אף ע"ג דבעידנא דאקני לי' ההוא מגו חולה הוה מתנת בריא הויא ולא מתנת ש"מ והאי נמי כיון דגופא קא קני ליה מהיום ופירא בלחוד הוא דלא אקני ליה אלא לאחר מיתה מתנת בריא הויא ולא מתנת ש"מ וכיון שכן כל מאי דאיכתיב ביה בהאי שטר מתנה אי נכסי דהאי נותנת הוו מעיקרא ולא נכסי הבעל בודאי דזכיא ביה האי בר מחובין דאית לה האי נותנת גבי אינשי בין בשטרי ישראל בין בשטרי עו"ג דלא קניא להו האי בת בהאי מתנה משום דקי"ל דאין אותיות נקנות אלא או בכתיבה ובמסירה או אגב קרקע אבל אי ודאי אי הוו (הני) נכסי דאקניא לה האי נותנת לבתה נכסי דבעלה הוו מעיקרא אע"ג דהא אסהידו סהדי דאשתבעא לה על סך כתובתה דלא שקלא מינה מידי במה דלא אחתה ב"ד בנכסי בעל' בשומא והכרזה אכתי נכסי בעלה נינהו וחוב בעלמא הוא דאית לה גבי יורשין למגבייה מנכסי מורישם וכיון דשכיבא לה מקמי דנחית ב"ד בנכסי בעלה אשתכח דחוב בעלמא יורשי בעלה הוא דשבקא ליורשיה ולאו גופייהו דנכסי בעלה הילכך אי לית לה להאי נותנת יורשים אחרים בר מהאי בת אית לה מן דינא להאי בת למתבעינהו ליורשי בעל אמה בכתובה דאמה ומחתי לה בנכסי דליה במקום אמה ואי אית לה בנים דאינהו הוא דזכו בירושתה ולאו האי בת הנך בנים הוא דאית להו למתבעה לכתובת אמן מיורשי בעלה והאי בת לית לה ולא מידי דהא לא אקניא ליה שטר כתובתה בכתיבה ומסירה או אגב קרקע כי היכי דתזכה בה מחמתה ותהוי במקומה בתביעתה מיורשי בעלה לא נכסין דשבק בעלה הוא דאקניא לה וכיון דאכתי לא קניא להו לגופייהו וכי היכי דתיקנינהו נהלא להאי בת ה"ל כמאן דאקני דבר שלא בא לרשותו דלא מקני מידי וקי"ל אין אדם מקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם וכן הלכה. ע"כ בלשונו ז"ל ובסימן ר"י: סימן צז אמר רבינו ז"ל כל מי שכותב בשטר נתחייב פלוני לפלוני כך וכך בתורת חיוב השטר בטל לפי שנראה שהוא הקנאה ומטבע אינו נקנה בחליפין. ואמנם אנחנו כוונתנו הודאה להקנאה ולזה צריך שיאמר אמר לנו פלוני חייב לפלוני כך וכך וקנינו ממנו על כך ואם דבר תלוי בתנאי ואם הקדים התנאי על החוב ולא אמר מעכשיו הנה הי' אסמכת' ואם אמר מעכשיו הנה הי' השעבוד בלתי חל על נכסיו אלא מזה הזמן ואין לו לטרוף ממה שקדם שום דבר: והדרך הישרה בזה הוא שיקדים הסך ואחריו התנאי ויאמר כך יש לפלוני אצלי כך וכך לא אפטר ממנ' אלא בתנאי כך וכך או לפלוני אצלי כך וכך על תנאי שיעשה דבר כך וכך לפי שעל תנאי זה הי' החוב מעיקרו זו היא הדרך הישרה בזה. ואמנם אם הקדים התנאי ואמר אם עשה פלוני כך וכך יש לו אצלי כך וכך היא אסמכתא ואם צירף אליו מלת מעכשיו היה לשון מעכשיו מזיק לענין הטריפה ע"כ ובסי' קנ"ג ובסי' ק"ו: סימן צח וששאלתם נערה שנתארסה ונתגרשה דקי"ל דיש לה קנס וקנס' לעצמה כרבי עקיב' בשת ופגם אזן קא שקיל להו כיון דקי"ל כל שבח נעורים לאביה אביה הוא דשקיל להו וקנסא שאני דכתיב אשר לא אורס' ודרשינן ביה אשר לא אורסה לאביה הא אורסה לעצמה אבל בשת ופגם כדקיימי קיימי לאביה. ע"כ בלשונו ז"ל: סימן צט והאי דאמרינן במודים דרבנן על שאנו מודים לך פי' כלומר מודים אנחנו לך הודאות יתרות ושבחות מוספות על אלו שאנו מודים לך בתוך תפלתנו. והא דאמרינן ביום ההוא תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי א"ר יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה פירוש ככלה בבית חמיה שהוא בית בעלה שכבר נמצאו בתוליה קיימין ויש לה שבח בכך ולא ככלה שהיא עדיין בבית אביה שיש עדיין לחוש עליה שמא יטעון הבעל טענת בתולים או שמא יוציא עליה שם רע ותבא לדין ודברים עמו ודרשינן לה להאי מילתא מדכתיב תקראי לי אישי דמשמע אישות שהוא בית הבעל דהיינו בית חמיה ע"כ בלשונו ז"ל: סימן ק שאלה ראובן ושמעון אחים היה להם שדה בשותפות ומכר ראובן חלקו ללוי ומשכן שמעון חלקו ליהודה בד' דינרין ויצא מן העיר ונשתהה שם כמו ארבע שנים ונפטר יהודה שהיה בידו חלק שמעון ממושכן ונפטר גם לוי וכשבא שמעון לפדות חלקו מאת יהודה מצא השדה ביד יורש לוי והוא קטן וכבר היה שקודם לזה מנה לו ב"ד אפטרופוס ושאל ב"ד את פי האפטרופוס כיצד בא קרקע זה ביד יורש לוי והשיב איני יודע אם בא ליד לוי בתורת מכר או משכון אבל לוי אכל פירותיו ב' שנים והיורש שנה א' וכבר עלתה בידו החזק' ומצאנו אצל היורש שטר המשכונה שעם יהודה ושאל ב"ד מהאפטרופוס באיזה צד בא זה השטר ליד היורש ואמר לא ידעתי והיתה המשכונה לשתי שנים שנת צ"ד ושנת צ"ה ומצאנו עוד ביד היורש שטר איך שכר לוי משמעון חלקו לשתי שנים שנת צ"ו ושנת צ"ז וזה נסחו שכר לו משמעון כל חלקו בשדה שבא לו בתורת ירושה והוא השדה שיש בו שותפות ללוי השוכר לשתי שנים תחלתם סיון שנת צ"ו ונתן לו חצי השכירות בתחלת השתי שנים והחצי השני לסופן וקנינו מהם על זה במנא דכשר למקני' ביה והיה זה בר"ח אייר שנת צ"ד והביא שמעון בעל השדה שני עדים האחד מעיד שהוא יודע והיה נמצא כשמשכן שמעון אצל לוי קרקע זה לארבעה שנים תחלתם שנת צ"ד בד' דינרין ועד שני מעיד שיהודה שהיה הקרקע ממושכן בידו על ד' דינרין נתנה ללוי ובשביל כך אכלה. יורינו אם תתקיים החזקה ליורש במה שאכל אביו קרקע זו שתי שנים והעדים המעידים שאכל לוי פירות קרקע זו הם מעידים שאכלה שנת צ"ד שעורים ושנת צ"ה זרע אותה פשתן ואכלה חגב ולא נהנה ממנה כלום ושנת צ"ו זרע אותה חטים ואכלה חגב רובה וכנס השאר המורשה של היורש וזרעה שנת צ"ז היורש. או תבטל החזקה בעדות המעידים במשכונה וגם בשכירות ומכר שמעון הקרקע לאשת יששכר ואח"כ נמלכו ב"ד באפטרופוס של היורש ואמר