שו"ת תעלומות לב חלק ד ג

מפתחות הספר

חלק או"ח

סי' א' בדין חצי שיעור דקי"ל כר"י דאסור מן התורה אם הדין כן במ"ע כאכילת מצה ואתרוג וד' מינים שבלולב וכיוצא אם חייב מן התורה בח"ש. תשובת הרה"ג מוהרש"א רזעכטע נ"י. (ד"א ב'

) סי' ב' תשובתי על דבריו ושו"ט במ"ש בזה בספרי תע"ל ח"א. (ד"ג ד'

) סי' ל"ד במי שהתחיל להתפלל תפלת מנחה, ונזכר שכבר התפלל אם יכול להשלים לתפלת ערבית. תשובת הרב המו' כמוהר"י ענתבי נ"י. ותשובתי על דבריו. (דנ"ו ע"ג וע"ד

) סי' ל"ה בדין נשואין בימי העומר מחג הפסח לר"ח אייר. תשובת הרה"ג ר"מ בעוב"י מצרים יע"א כמהר"א ב"ש נ"י. ותשובתי על דבריו. (דנ"ז ע"א וע"ב)

סי' ל"ו בדין אמירת תחנונים בבא הסנדק לבהכ"נ. אם אבי הבן מתפלל בבהכ"נ אחר. שאלה מעיר מאנג'יסטיר יע"א. מהחה"ש מהרפ"ן נ"י. ותשובתי על זה. (דכ"ז ע"ג וע"ד

) סי' מ"ב בהגהות בסדר התפלה והקדיש, אם יש אופן לשנות הגירסא השגורה בפי כל ישראל. (ד"ס וס"א

) חלק יו"ד

סי' כ"א בענין אסיפת הרבנים שהיתה בקראקא יע"א בשנת התרס"ג ליצירה. ושבועת הרבנים נגד עלילת הדם. ושם הובא ג"כ שבועת רבני לונדון יע"א שהובאה בספר ישועה ונחמה דט"ו. (דמ"ה ומ"ו

) סי' מ"ב על כל הכתוב בס' מקיץ נרדמים הנד"מ. אי דברי מוסר לתלמידו של הרב המחבר נ"י שדבר תועה על איזה רבנים מהאסיפה הנז'. ב' בענין השבועה הנז' שנשבעו הרבנים. אם יש בה ח"ו צד איסור של ש"ש. ג' על אודות האנשים הפושעים והמורדים מב"י שגורמים צער ונזק לכלל ישראל. דמ"ז

סי' ל"א בדין טבילת היולדת תוך מ' לזכר ופ' לנקבה

סי' ל"ב בדין פושעי ישראל בגופם המצווים לשרוף גופם אחר מותם, אם ראוי ללוותם כשמוציאים אותם לבית השרפה. ואם יכולים להניח אפרם בבית מועד לכל חי

סי' ל"ט במי שבא ביום ל' לקבורת אביו והוא יום ל"א למתתו

סי' מ' בתאומים שנולדו והם חולים מיום הולדם. והא' מת תוך ל"י והב' אחר ל"י. אם יש להתאבל עליו

ראשית למודים חיו"ד

סי' א' בדין חזרת הטבח ונשבע לשקר ועד זומם. אי בעינן דוקא במקום שאין מכירין אותו. או דיו בב"ד שבעירו אם אינם מכירים אותו. (דפ"ד ופ"ה ופ"ו

) סי' ב' בדין בכור אי נוטל פ"ש במלוה ובעסקא שאצל אחרים ואם העסקא היא אצל אביו. (דפ"ז

) סי' ה' במי שקנה דבר מחברו ונתבטל המקח מחמת אונס ולא החזיר המעות המוכר מיד. אם חייב לשלם ריוח המעות. (דפ"ט וד"ץ

) סי' ו' מי שהוציא שקר מפיו משום כסופא. אם ראוי לביישו ולקנסו. (ד"ץ ע"ג וע"ד

) חלק אה"ע

סי' ג' בשמות הגטין בשם אנג'ילא אנג'ילינא ובשם רבקה רביקה רפכא. מהרב כמהר"י שרים נ"י

סי' ד' תשובתי על דבריו. (ד"ד וד"ה

) סי' ה' בדין בת קטנה מבני מקרא שהביאה אביה לעיר תונס והלך לו אם יכולים להשיאה לבן ישראל. (ד"ה וד"ו

) סי' ו' בענין הקראים ואיסורם לבא בקהל, תשובה ארוכה מהרה"ג כמהר"א אלחדיף נר"ו ר"מ בעה"ק ובת"ו. (מד"ו עד די"ג ע"ג

) סי' ז' תשובתי על דבריו. בעיקר הדין שכתב שנמצאו בנשואיה עם הקראי הא' אנשים מבני ישראל. ועוד ביארתי בענין זה ביאור סברות הפוסקים האוסרים והמתירים אחד לאחד למצוא חשבון, ועי"ל בהשמטות סימן א' וסימן ב'

סי' ח' בגר שבא לגרש איך לכתוב בשם אביו. ואם נכון להשמיטו כשיש סיבה המונעת. (דט"ז ודי'ז

) סי' ט' בדין עגונא דאתתא לעוב"י מצרים יע"א. (די"ז ודי"ח

) סי' יו"ד בדין חליצה אם יש מקום להקפיד שלא לחלוץ בימי נדתה. (די"ח ע"ב

) סי' י"א במנהג שנהגו בערי מערב הפנימי להשיא בנותם בנות ז' או ח' שנים. (די"ח ע"ב וע"ג

) סי' י"ב תשובת הרה"ג כמהר"מ ן' ג'ו נ"י ר"מ בעי"ת טאנג'יר יע"א. (די"ח ע"ד וי"ט ע"א

) סי' י"ג בדין קידושין והספקות הנופלים בהם. (די"ט וד"ך

) סי' י"ד מהרה"ג מקראקא ז"ל בדין בדיקת היבמה. (ד"ך ע"א

) סי' ט"ו תשובתי על שאלתו בדין הנז' ובדין מי שנשתטית אשתו ורוצה לישא אחרת ע"י שישליש הגט למוסרו לאשתו כשתתרפא. ואם אין לו להשלים הכתובה אם יכולים ב"ד להתיר לו לישא אחרת ותשאר הכתובה חוב עליו. (דכ"א ע"א וע"ב וע"ג

) סי' ט"ז בדין שליחות גט ע"י בי דואר לענין קיום החתימות בגט ובהרשאה. מהרב כמהר"ד פיפאנו נ"י ראב"ד בעיר סופ'יא יע"א. (דכ"א ע"ג וד'

) סי' טו"ב תשובתי על דבריו בבירור הדברים. (דכ"ב ודכ"ג

) סי' ח"י בדין פצו"ד וכ"ש מחמת חולי שנחלקו הפוסקים ז"ל וביררתי הדברים כשמלה. (מדכ"ג ע"ג עד דל"ז ע"ג

) סי' י"ט תשובת הרה"ג מהרח"מ ן' נעים נ"י ר"מ בעי"ת גיבילטאר יע"א. האריך למעניתו.