ביאור יש"ר על התורה, במדבר ח:ד

וזה מעשה המנרה, לרמוז שצריך לדורות שתהיה מקשה כי הוא מעכב בה, ולכן לא הזכיר במעשה שלה שיהיו בה קנים וגביעים וכפתורים ופרחים לפי שאינן מעכבין בה:

מקשה, עשת של ככר זהב היתה, ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט איבריה כתיקונן, ולא נעשית איברים איברים על ידי חבור:

זהב כי כן היה מצוה לדורות לעשותה זהב לרומם את בית אלהינו:

עד ירכה עד פרחה, ממעשה גדול עד מעשה דק שבה הכל עשה מקשה:

מקשה הוא, חזר לומר כן, שאין מעכב בה אלא מקשה לא הזהב:

כן עשה, משה הנזכר כי הוא נשתדל בלימודה ועשה אותה בצווי: