ביאור יש"ר על התורה, במדבר ו:ט

ימות מת, כן דרך הלשון שנקרא מת על שם העתיד והוא כמו וכי ימות אדם:

עליו, באהל שהוא בו:

בפתע פתאום, מלת פתע ענינה בלא כונה, כדרך ואם בפתע בלא איבה (לקמן ל"ה כ"ב), אף כאן שלא היה כונת הנזיר להטמא, ומלת פתאום על מהירות ביאת הדבר בלי שנרגיש בו קודם היותו, והכונה שלא היה יכול הנזיר להשמר ממקרה זה, כי פתאום מת עליו אדם בלי שיקדמהו חולי:

וטמא ראש נזרו, בבנין הזה הוא יוצא לשני, המת יטמאהו:

ביום טהרתו, ומבאר שהוא ביום השביעי כי טמא מת הוא וצריך הזאת שלישי ושביעי לטהרתו: