ביאור יש"ר על התורה, במדבר ו:כז

ושמו את שמי, כשיברכום בשמי ולא בשמם, אני אסכים עמהם ואברך את ישראל כמו שהתפללו הכהנים, והנראה שצוה השם ליחד הברכה אליו כי לא ידע האדם מה טוב לו בחיים ולפעמים יתאוה לאיזה טובה ויקוה אליה וכשישיגנה ישמח בה ואחריתה רעה רבה, וכן להפך, לכן צוה להסב את הברכות אליו והוא יברך את ישראל כפי ידיעתו איזה היא טובה מדומה או אמתית: