ביאור יש"ר על התורה, במדבר ו:כ

קדש הוא לכהן, כנוי הוא שב על המונף כלו שהם החלה והרקיק והזרוע, וכלן תרומה לכהן:

על החזה, מלבד חזה התנופה ושוק הימין שהם לכהן בכל השלמים יהיה גם זה לכהן:

ואחר ישתה הנזיר יין, אחר כל המעשים האמורים בפרשה שהם הקרבן והתגלחת, דברי ר' אליעזר, ולדעת החכמים אחר מעשה יחידי שהוא אחר הקרבן אף שלא התגלח:

ישתה הנזיר יין, רשות, וזכר שתיית היין לבדה כי היא סימן לתענוגים כלם, וכדרך למשוך ביין את בשרי (קהלת ב' ג'), והוא הדין שמותר בתגלחת וליטמא למתים: