ביאור יש"ר על התורה, במדבר ה:כא

והשביע הכהן, בעבור אריכות התנאים חזר ואמר פעם אחרת והשביע קודם מאמר יתן ה' אותך וכו' שהוא עיקר השבועה, וכל הענין נמשך למעלה, יאמר אם לא שכב וכו' הנקי וכו' אבל אם שטית וכו' אז יתן ה' אותך וכו':

בשבעת האלה, נקראת השבועה הזאת כן לפי שיש בה קללה כנזכר בסמוך:

לאלה ולשבעה בתוך עמך, כשישביע אדם את חבירו יאמר הנני משביעך על זה הדבר שאם תכזב בי תהיה מקולל כאשה פלונית שצבתה בטנה ונפלה ירכה:

בתת, לא זכר הכתוב רק הבטן והירך, אבל באמת כל גופה היה לוקה עד שתמות מחמת המים, כי נפיחת הבטן ונפילת הירך הם מכות הגורמות מיתה, וכן שנינו אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות והיא מתמלאת גידין, והם אומרים הוציאוה הוציאוה שלא תטמא העזרה: