ביאור יש"ר על התורה, במדבר ה:יח

ופרע את ראש האשה, יסתור קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן:

מי המרים, כמו מים המרים, ובא סמוך במקום מוכרת וענין המרירות הזאת לפי הפשט לא שהמרים מרים בטבעם, אלא מתוקים הם כשאר המים כשהאשה שותה אותן, ואחרי כן בבואם בקרבה אם נטמאה יעוררו אותה ותרגיש מיד מרירות בפיה ובקרבה, וזהו שאמר בסמוך והיתה אם נטמאה וכו', ובאו בה המים המאררים למרים, כי אחרי השתיה בבואם בבטנה מיד ישובו למרים בפיה וקרבה, כמנהג הדברים המקיאים שימררו השותתים אותה מאד, ואחרי כן תצבה בטנה ותפול ירכה:

המאררים, נקראו כן על שם המארה שמביאין בבטן האשה אם זנתה, כי המים עצמם קדושים קראן הכתוב: