ביאור יש"ר על התורה, במדבר ה:יג

ושכב איש אתה, הכתוב אומר כן כפי מחשבת וסברת בעלה, לא כפי האמת, שהרי אפשר שהיא לא נטמאה אלא שבעלה סובר כן:

ונעלם מעיני אישה, לא שהיה בעלה שם בעת שהיא נטמאה ולכן קנא אותה, אלא הוא לא ראה בעיניו אמתת הדבר ורק נולד חשד בלבו לפי שנתיחדה עם איש אחר:

ונסתרה, אע"פי שבעלה לא ידע בבירור, היה אפשר שהיא עצמה תודה על פשעיה ותגלה לבעלה את אשר עשתה, ואז לא היתה שותה, לכן הודיע הכתוב ונסתרה, כלומר שהיא לא גילתה הדבר, אלא תכחש בו ותסתיר מה שעשתה בסתר לבה:

ועד אין בה, וגם אין עד שזנתה כי אם היה אפילו עד אחד שנטמאה לא היתה שותה להבדק ע"י המים, אבל היתה אסורה לבעלה בהחלט, ומכל שכן אם היו שני עדי טומאה שאז היתה במיתה, כמ"ש מות יומת הנואף והנואפת (ויקרא כ' י):