ביאור יש"ר על התורה, במדבר לו:ג

והיו לאחד מבני, ביאורו ואם יהיו לנשים לאחד משאר שבטי בני ישראל, אז ונגרעה וכו', ואין פירוש והיו לאחד שכולן תהיינה לאיש אחד, אלא כל אחת ואחת מהן לאיש אחד:

ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו, אין הכונה שנחלת בנות צלפחד תתמעט, כי הנחלה ההיא תשאר תמיד כמו שהיא בין אם תשאר למטה מנשה ובין אם תסוב למטה אחר, אבל פירושו שנחלת אבותינו תשאר גרועה וממועטת כשתשוב נחלתן למטה אחר והוא כאילו אמר ותתפרד נחלתן מנחלת אבותינו:

ונוסף על נחלת המטה, נחלת צלפחד אביהן אשר נתת להן עתה תהיה נוספת על נחלת המטה אשר לו תהיינה, כי בניהן יירשו אותן, והם יחשבו לשבט אביהן:

אשר תהיינה להם, היה ראוי לומר אשר תהיינה לו, כי הוא מוסב אל המטה אך אמר להם לפי שבתחלת הפסוק אמר מבני שבטי בני ישראל, ופי' להם לבני השבט ההוא:

ומגרל נחלתנו יגרע, ושמא תאמר סוף סוף למה תהיה עיניכם רעה באחיכם אם תתרבה נחלתן, הנה אין אנו חוששין לברכת המטה ההוא כי אם על גרעון נחלת מטה אבותינו אשר תגרע ע"י כך: